ייצוג הולם לשני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות

כותב: יאיר וויס.

עמדת המדד - התנגדות מלאה.

  • עיקרי החוק

הצעת חוק שמטרתה להרחיב את הייצוג הנשי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה. ההצעה מבקשת להוסיף ולהשלים את החסר בחוקים הקיימים העוסקים בנושא וזאת לאור המחסומים המסכלים את קידומן של נשים לעמדות ניהול במדינת ישראל. ע''פ הצעת החוק, התערבות המחוקק היא זו שתבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי ומהותי לנשים בעמדות מפתח וזאת ע''י מספר תיקונים שונים. ע''פ החוק, מוצע כי כתנאי למינוי מועמד לכהונת דירקטור יידרש אישור בחתימתו של ראש וועדת הביקורת של החברה כי המועמד אכן עומד בדרישות הייצוג ההולם. בנוסף, מוצע שוועדת הביקורת תבחן אם מינוי זה אכן מקיים את הדרישות הנ''ל. נוסף על אלה, החוק בא לתקן אפשרות להטלת עיצומים כספיים על חברה שתפר הוראות מתוך החוק ע''י הרשות לניירות ערך, אשר תפקח ותאכוף את החוק באמצעות דיווח שנתי שיוגש אליה ובו פירוט המינויים שבוצעו במהלך אותה שנה לדירקטוריון על- פי מגדר. לצד השמירה על עיקרון השוויון הנזכר לעיל, להצעה זו חשיבות רבה גם מן הפן הכלכלי כפי העולה ממחקרים שבוצעו בתחום והוכיחו הישגים עסקיים גבוהים יותר לחברות עם שיעור השתתפות גבוה של נשים בתפקידי הנהלה מאשר לאלה עם ייצוג נשי נמוך יותר(1).

  • תמצית חוות הדעת

בהתערבות חיצונית שכזו יש בעייתיות לא מעטה. כאשר הקריטריון המוביל שנכפה בהצעה זו הוא מגדרי ולא מקצועי גרידא, יכולה להיווצר פגיעה ביעילות ובמערך הניהולי של החברות הציבוריות. אין בכך לבוא ולומר שאין ביכולתן של נשים לתפקד כמנהלות בכירות ולהביא לתוצאות טובות (בצורה שאינה נופלת מגברים בתפקיד זהה), אך כאשר המינוי העומד על הפרק לא נבחן בראש ובראשונה ע''פ כישורים ויכולות אובייקטיביים אלא לפי התקן המגדרי שהוקצב לו, יש בדבר טעם לפגם שיכול להשפיע בצורה שלילית על התנהלות החברות הציבוריות במשק ואף לפגיעה ברווחיהן.

  • פרטים טכניים על הצעת החוק

הצעת חוק החברות פ/133/20 חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ה–2015. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו באייר התשע"ה – 4.5.15 ע''י חברי הכנסת עליזה לביא ודב חנין.

  • רקע

בשנים האחרונות סוגיית ייצוג הנשים בדירקטוריונים עלתה לסדר היום הציבורי, ועמה הביקורת על מיעוטן של נשים במשרות ניהוליות. ועדות הכנסת קיימו מספר דיונים שעסקו בשאלה כיצד ניתן להעלות את שיעורן של הנשים בתפקידי מפתח במשק, ואף הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק לייצוג הולם של נשים בעמדות בכירות . "חוק החברות" עוסק באופן מצומצם בלבד בסוגיית ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות, וקובע כי בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני. עוד נקבע בחוק, כי אם האישה היחידה בדירקטוריון היא קרובת משפחה של בעל השליטה בחברה (בת, אחות, אם וכדומה), ייחשב המצב ככזה שאין כלל אישה בדירקטוריון והאסיפה הכלכלית של בעלי המניות תחויב למנות דח"צית מן המין הנשי. בחברות ממשלתיות כבר נעשה הצעד להשוואת מספר הנשים לזה של הגברים, כאשר בהחלטת ממשלה מ-2007, נקבע כי 50% מחברי הדירקטוריונים בחברות ממשלתיות, חייבות להיות נשים(2), רף זה טרם הושג. דו"ח של ה-OECD מראה כי בישראל וביתר מדינות ה-OECD, נשים מהוות את רוב עובדי הממשלה(3). כאשר מסתכלים על חלקן של נשים בתפקידי ניהול בכירים בממשלה, הנשים הישראליות נמצאות במקום מהגבוהים ב-OECD העומד על 43% (עדיין שיעור גבוה בהרבה ביחס לנתון הכללי במשק), כ-11% מעל הממוצע בOECD. ישראל עוקפת מדינות שאנו נוטים לחשוב כי החברה בהם פתוחה ופמיניסטית יותר מישראל, ביניהן; בריטניה, צרפת, הולנד, קנדה וארה"ב. אחוז הנשים המאיישות נקודות מפתח גדל בהתמדה, הן בסקטור הציבורי והן בסקטור הפרטי.

עצם רעיון השוויון בין המינים הוא מבורך, אך למרות זאת, אין מקום להתערבות בהחלטות מינוי וכן אין מקום להכנסת שיקולים זרים, גם אם כוונתם טובה, אל תוך החלטת מינוי בעלת אופי מקצועי שתפקידו לבחון יעילות והתאמה לתפקיד ולא נועד לקידום אג'נדות כאלה ואחרות. ניתן לחשוב כיצד אפשר לבוא ולצמצם פערים מסוג זה, אך כפייה מגבוה אינה הפתרון האידאלי.

  • השפעה תקציבית

אין.

  • פיזיבליות אכיפה

כאמור, החוק ביחס לחברות ממשלתיות עבר כבר לפני עשור אך עדיין רף ה-50 אחוזים טרם הושג. האכיפה עלולה להיתקל בבעיות בירוקרטיה כמו גם במחסור במינויים ראויים במקרים מסוימים בכדי להגיע למצב בו ישנו שוויון מוחלט בין נשים לגברים.

  • התאמה לערכי המדד

מציעי החוק סבורים כי הגורמים לפערים בין גברים לנשים הם בהכרח אפליה, ולכן זה מקומו של המחוקק להתערב. ובכן, המחקרים סותרים את טענותיהם. מחקר של הדס פוקס[4] ממרכז טאוב, מראה כי הגורמים המרכזיים ביותר לפער השכר בין גברים לנשים אינו אפליה כפי שרובנו נוהגים לחשוב, אלא גורמים כמו היקף המשרה - נשים עובדות פחות שעות מגברים, ובעקבות כך גם מרוויחות פחות, זה נכון כמעט בכל תחום ובכל תפקיד. הגורם השני הוא העובדה שגברים פונים לתפקידים בהם השכר הממוצע גבוה יותר. בפרט, אחוז גבוה מהנשים מועסקות במקצועות חינוכיים ואחוז גבוה מהגברים מועסקים במקצועות טכנולוגיים. יתרה מכך, גם בקרב העובדים העתידיים (סטודנטים) לא רואים שינוי משמעותי. עובדות אלו מסבירות במידה רבה גם את הייצוג הנשי בדירקטוריונים, אפליה אולי קיימת באופן נקודתי אבל היא בוודאי לא ההסבר העיקרי.

בנוסף לכך, מציעי החוק טוענים שיש להצעה זו חשיבות רבה גם מן הפן הכלכלי, כפי העולה ממחקרים שבוצעו בתחום הוכחו הישגים עסקיים גבוהים יותר לחברות עם שיעור השתתפות גבוה של נשים בתפקידי הנהלה מאשר לאלה עם ייצוג נשי נמוך יותר.

אכן מחקרים רבים מראים זאת, אך במחקרים אלו הנשים הגיעו לתפקידי ההנהלה רק מסיבה אחת - כישוריהן בלבד. לא בשל הצעת חוק של חברי כנסת המאיימים בעיצומים כספיים, וזאת כדי שהפרימות יאיישו נשים בעמדות הנהלה בשם ערך השוויון.

המדד הערכי שואף ליעילות, אחריות אישית, חירות וערבות הדדית אשר נפגעים בהצעת החוק הנ''ל.

יעילות

המשמעות הכלכלית של הבטחת הייצוג הנשי (או כל קבוצה אחרת) בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה היא עצומה. קבלת מנהלים על סמך שיוכם לקבוצה כזאת או אחרת ולא על סמך כישורים תוביל לפגיעה ביעילות ובמערך הניהולי של החברות הציבוריות ובכך לבזבוז מיותר של כספי מיסים.

אחריות אישית

הצעת החוק מתערבת באופן גס בהחלטות מינוי ניהוליות של חברות. החוק מגדיר להן בצורת מכסות על בסיס מגדרי כיצד לנהוג וקובע חובת דיווח שנתית על כך. בכך החוק מונע מבעלי השליטה של החברות לקיחת אחריות אישית בעיצוב מועצת המנהלים שלהם ע''פ שיקוליהם הרציונליים והמוסריים.

חירות

בצורה זו גם ערך החירות והשוק החופשי נפגע, כאשר רגולציה מסוג כזה מצמצמת את יכולת הבחירה וההחלטה של ראשי הארגונים כיצד לעצב את מועצת המנהלים כראות עיניהם ומתוך העדפותיהם המקצועיות.

ערבות הדדית

ערך זה נפגע פחות בהצעת חוק זו אם כי הוראה מגבוה אינה הצורה האידיאלית בה היינו רוצים לראות כיצד מצטמצמים פערים מסוג זה. הרצון הוא שהשינוי יגיע מלמטה, יבטא את רחשי הציבור האותנטיים ובכך יביא ליישום טוב יותר של רעיון זה, ולא על חשבון העדפות מקצועיות.


לאור האמור לעיל המדד הערכי מתנגד להצעת החוק.


נספחים:[if !supportLists]

1. [endif]הצעת החוק:

http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lst_305223.docx

2. על בסיס חוק החברות, ייצוג הולם לשני המינים (תיקון מס' 6) תשנ"ג

3. Government at a Glance 2017

http://www.keepeek.com/Digital-Asset-Management/oecd/governance/government-at-a-glance-2017_gov_glance-2017-en#.WXBL-4jyvIV#page1

4. פערים מגדריים בשוק העבודה: שכר וקיטוב תעסוקתי.

http://taubcenter.org.il/he/gender-differences-in-the-labor-market-heb/


Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon
דרכי יצירת קשר

"בצדק!" - עמותה למדיניות יהודית (ע"ר)

טרומפלדור 41 פתח תקווה

טלפון: 03-5317921

פקס: 077-5329494

דואר אלקטרוני: office@betzedek.org.il

דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בר אילן.לשעבר שותף ומנהל חטיבת הייעוץ בחברת תבור כלכלה ופיננסים.במסגרת עבודתו בתבור ייעץ למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים, לבנקים, לחברות ביטוח, לפירמות גדולות ולשוק ההון.בין השאר ליווה את הפרטת נמל אילת, את הסכם הסחר עם סין, את בחינת כדאיות המענקים לאינטל, את תוכנית ההתייעלות של רשות האכיפה והגבייה...

1 / 21

Please reload

כל הזכויות שמורות לעמותת "בצדק!" 2016