הצעת חוק להיטל על תקבולים ממכירת סיגריות ומוצרי טבק והקמת קרן למניעת עישון

עמדת המדד - התנגדות מלאה.

  • עיקרי החוק:

בחוק זה מוצע לקבוע היטל על מכירת מוצרי טבק או ייבוא מוצרים אלו בגובה מחצית האחוז ממס הקנייה המוטל על מוצרי טבק. כמו כן, מוצע כי תוקם קרן למניעת עישון ממשלתית לריכוז הכנסות המדינה מתשלומים המתקבלים מההיטל, אשר תנוהל בידי הנהלת הקרן שאת חבריה ייקבעו שר האוצר ושר הבריאות. בדרך זו, לטענתם, הכנסות הקרן מההיטל ישמשו למניעת עישון בדרך של חינוך והסברה.[1]

  • תמצית חוות הדעת:

הוספת מיסוי על מוצרי טבק והקמת קרן למניעת עישון אינה מוצדקת. המיסוי על מוצרי טבק בישראל הוא מיסוי כבד ביחס בינלאומי, בייחוד כי נטל המס מוטל בעיקר על הציבור הפחות משכיל והעני יותר באוכלוסייה. זאת כאשר הקמת קרן שמטרתה "חינוך נגד עישון", אשר תמומן מהיטל על מוצרי טבק, תשפיע בעיקר על האוכלוסיות המשכילות והעשירות יותר. יתר על כן, בישראל אחוז המעשנים ביחס לאוכלוסייה נמוך ביחס לממוצע במדינות ה- OECD [2] ונמצא במגמות ירידה ולכן חוק זה מיותר. מבחינה ערכית הפגיעה הקשה ביותר של חוק זה היא באחריות הציבור. הממשלה נוטלת מהציבור אחריות לבריאותו ומעבירה אותה לידי הממשלה. כמו כן ישנה פגיעה בזכות לקניין הפרטי ע"י מיסוי מיותר. על כן הצעת החוק עומדת בניגוד לערכי המדד.

  • פרטים טכניים על הצעת החוק:

הצעת חוק מספר פ/4081/20, היטל על תקבולים ממכירת סיגריות ומוצרי טבק והקמת קרן למניעת עישון, התשע"ז-2017. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באדר התשע"ז- 20.3.17 ע"י חברי הכנסת יעל גרמן, חיים ילין, עמר בר-לב, איציק שמולי, זהבה גלאון, מיקי רוזנטל, מיכל בירן, נחמן שי, קסניה סבטלובה, יוסי יונה, איל בן ראובן, מיקי לוי, עליזה לביא, עבדאללה אבו מערוף ואלי אלאלוף.

  • רקע:

קיים קונצנזוס מלא בכל הנוגע לסכנות הבריאותיות שבעישון ועל העובדה כי מיסוי נכון על סיגריות עוזר לחברה בכך שהוא גורם לצרכנים להפנים את הנזק שהם גורמים לעצמם ולסביבה, דבר הנותן לגיטימציה למיסוי על מוצרים אלו, למרות שבישראל החלה החקיקה להגבלת מכירה ושיווק של עישון רק ב1983, כ-19 שנים לאחר המלצות הרופאים [3]. במקביל מדיניות המיסוי על סיגריות הובילו את ישראל למקום השני בעולם בגובה המס על סיגריות. שיעור המס שעליו ממליץ ארגון הבריאות העולמי הוא 70% ואילו בישראל שיעור המס כיום הוא 85%. מדיניות זו השפיעה על תרבות העישון בישראל, הנמצאת במגמת ירידה החל מ-1980 והובילה את הישראלים לעשן פחות מאשר ממוצע ב- OECD.

עם זאת, לפי מחקר של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control and Prevention) [4], ושל דו"ח של שר הבריאות על העישון בישראל [5], מבוגרים עם השכלה נוטים לצרוך סיגריות ומוצרי טבק פחות מאשר אוכלוסייה עם השכלה נמוכה יותר. כמו כן, מבוגרים החיים מתחת לקו העוני מעשנים יותר מאשר מבוגרים החיים מעל קו העוני.

  • השפעה תקציבית

ליישום החוק השפעה תקציבית זניחה יחסית המבוססת בעיקר על הוספת תקנים לניהול הקרן. קשה להעריך את מספר התקנים הנדרש לניהול יעיל של הקרן, אך מדובר בעלות יחסית זניחה.

  • פיזיבליות אכיפה:

ניתן לאכוף את ביצוע הוראות החוק.

  • התאמה לערכי המדד:

כדי להבין את הבעיות הקיימות בחוק יש לחלקו לשני חלקים:

1. הגדלת המיסוי על סיגריות ומוצרי הטבק:

הגדלת המיסוי על סיגריות ומוצרי הטבק תוביל בעיקר להגדלת נטל המס על הציבור הפחות משכיל והעני יותר, בייחוד כי נטל המיסוי על צרכני המוצרים הללו היא ממילא גבוה מאוד. זאת במיוחד כשמדובר במוצרים שגמישות הביקוש אליהם היא קשיחה כמעט לחלוטין (בסביבות 0.4[1]) [6]. כלומר, ייקור של 10% מוביל לירידה של 4% בצריכת הטבק במדינות מפותחות. משמעות הדבר היא שעלייה בשיעורי המס תביא לכך שכמות הכסף הכוללת שמוציא העני על סיגריות תעלה. זאת אומרת פחות כסף לחינוך, לתזונה טובה וכו'. בנוסף לכך העלאת המיסוי צפויה להגדיל את תופעת הברחת הסיגריות והטבק לארץ עמה ראשות המיסים כבר נאלצת להתמודד. [7]

2. הקמת קרן מכספי המס שמטרתה "חינוך נגד עישון":

עיקר המיסים שנועדו להקמת הקרן למניעת עישון יגיעו מציבור המעשנים שהוא ציבור עני יותר ומשכיל פחות, בעוד שההשפעה של "חינוך נגד עישון" תינתן לכלל האוכלוסייה ובכלל זה העשרוניים העליונים.

ערכי המדד שואפים לאחריות אישית, חירות וערבות הדדית. הצעת חוק זה פוגעת באופן קשה בערכים אלו.

אחריות אישית- החוק לוקח את האחריות לבריאות הציבור מידי הציבור ומעביר אותו למתכנן המרכזי.

ערבות הדדית- בדרך כלל אנו כציבור מעוניינים שהאוכלוסיות העשירות יותר בחברה יקדישו מזמנן וכספן על מנת לעזור לאוכלוסיות החלשות יותר בחברה, אך החוק בצורתו הנוכחית עושה בדיוק להפך.

חירות- פגיעה בחירות ובקניין הפרטי הנגרמת בשל הוספת מיסוי על מוצרי הסיגריות והטבק הגבוה ממילא.

לאור האמור לעיל אנו מתנגדים להצעת החוק.



נספחים:

  1. הצעת חוק להיטל על תקבולים ממכירת סיגריות ומוצרי טבק והקמת קרן למניעת עישון

http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lst_381498.docx


2. אחוז הישראלים המעשנים ביחס לאוכלוסייה בהשוואה למדינות ה. OECD -

http://israel-trade.net/oecd/numbers/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA/

3. עישון בישראל- ויקיפדיה

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C


4. המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן

(Centers for Disease Control and Prevention)

https://www.cdc.gov/tobacco/data_statistics/fact_sheets/adult_data/cig_smoking/


5. דו”ח שר הבריאות על העישון בישראל 2015

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf


6.

Estimating Dynamic Demand for Cigarettes Using Panel Data: The Effects of Bootlegging, Taxation and Advertising Reconsidered

http://www.jstor.org/stable/1924938?seq=1#page_scan_tab_contents

7. מתגברת התופעה של ניסיונות הברחת סיגריות וטבק לארץ:

https://taxes.gov.il/About/SpokesmanAnnouncements/Pages/Ann_130217_2.aspx






Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon
דרכי יצירת קשר

"בצדק!" - עמותה למדיניות יהודית (ע"ר)

טרומפלדור 41 פתח תקווה

טלפון: 03-5317921

פקס: 077-5329494

דואר אלקטרוני: office@betzedek.org.il

דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בר אילן.לשעבר שותף ומנהל חטיבת הייעוץ בחברת תבור כלכלה ופיננסים.במסגרת עבודתו בתבור ייעץ למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים, לבנקים, לחברות ביטוח, לפירמות גדולות ולשוק ההון.בין השאר ליווה את הפרטת נמל אילת, את הסכם הסחר עם סין, את בחינת כדאיות המענקים לאינטל, את תוכנית ההתייעלות של רשות האכיפה והגבייה...

1 / 21

Please reload

כל הזכויות שמורות לעמותת "בצדק!" 2016