מינימום שכר - מקסימום פגיעה

כותבים: ניסן אברהם

משה דה הרטוך


בשלישי האחרון דנה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בהעלאה נוספת של שכר המינימום ל-5,300 שקלים ב-1 בדצמבר. מדובר בפעימה הרביעית של העלאת שכר המינימום שעלה בסך הכל ב-23% בשלוש השנים האחרונות. מסתמן כי בקרב מרבית העיתונאים הכלכליים קיימת הסכמה רחבה בנוגע להעלאת שכר המינימום, והעדר ביקורת אובייקטיבית מפני סיכונים אפשריים שעלולים לצוץ. רגע לפני הגדלת שכר המינימום, החלטנו לבחון את הסוגיה לעומק.


בישראל, כפי שניתן להבחין בגרף הבא, עלה שכר המינימום מאז 1995 בקצב מהיר יותר מקצב גידול השכר הממוצע והחציון במשק. רמת שכר המינימום בהשוואה לשכר החציוני היא גבוהה משמעותית ביחס למדינות ה-OECD. מחקרים רבים שניסו לבחון את ההשפעה של שכר מינימום על האבטלה מצאו כי העלאת שכר המינימום הגדילה ברוב המקרים את האבטלה במשק, במיוחד בקרב קבוצות מוחלשות באוכלוסייה שמאופיינות בשכר נמוך מאוד.



מחקר של משרד האוצר מ-2016 בחן את השפעת השינויים בשכר המינימום על התעסוקה והשכר במגזר העסקי בישראל ומצא כי העלאת שכר המינימום מובילה לעלייה בשכר הממוצע במגזר העסקי כאשר חלק גדול מהעלייה נובעת בשל פיטורי עובדים בענפים המאופיינים ברמות שכר נמוכות[1]. המחקר מראה כי הענפים בהם שכר המינימום פוגע הכי הרבה בתעסוקה הם חלק מענפי התעשייה ובעיקר 4 הענפים עם רמות השכר הנמוכות בגרף: "שירותי אירוח ואוכל", "ניהול ותמיכה", "אומנות, בידור ופנאי" ו"שירותים אחרים", ענפים אלו מאופיינים בשכר שקרוב יחסית לשכר המינימום וצפויים שוב להיפגע בפעימה הקרובה.



כמו כן, נמצא כי קיים יחס שלילי בין יחס שכר המינימום לשכר הממוצע לבין שוק התעסוקה, כלומר בגלל שהיחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע בישראל גבוה יחסית, הפוטנציאל שהמשק הישראלי יפגע מעליית שכר מינימום נוספות בעתיד גבוה יותר.


הממצאים של משרד האוצר אינם מפתיעים, בעיקר לאור לא מעט מחקרים המראים כי העלאת שכר המינימום פוגעת בקבוצות החלשות באוכלוסייה. מחקרם משנת 2007 של דייוויד נאומארק ווויליאם וושר בדק את השלכתיו של העלאת שכר מינימום בארה"ב ומצא כי העלאת שכר המינימום פגעה בתעסוקתם של בני נוער, גברים אפרו-אמריקאים והיספאנים, שכן קבוצות אלו מתאפיינות בשכר נמוך[2].


בטווח הארוך עשויה להיווצר פגיעה בגמישות שוק העבודה בשל העלאת שכר המינימום. המשק הישראלי נהנה מנתוני מקרו טובים למדי ומשיעורי אבטלה מהנמוכים במדינות ה-OECD, אך חוזקו של שוק עבודה נמדד גם ביכולתו להתמודד עם משברים, דוגמת מיתון. כבר כיום, היחס בין שכר המינימום לשכר החציוני בישראל גבוה משמעותית ביחס למדינות ה-OECD. בגרף ניתן לראות שעוד ב-2014 כששכר המינימום היה 4,650 ₪, במונחים יחסיים הוא היה בין הגבוהים ב-OECD. העלאת שכר מינימום תקשה עוד יותר על מעסיקים להעסיק במהירות עובדים חדשים, ומחזוריות האבטלה עשויה להתארך. מכיוון שמבחינת פוליטית כמעט בלתי אפשרי להביא להפחתת שכר המינימום בעתיד, שכר המינימום הגבוה יחסית בישראל יהווה פקטור רציני שלא ניתן לשנותו בזמני משבר כלכלי.




שתי דוגמאות טובות לכך הם 2 המדינות החברות ב-G7: איטליה וצרפת.


איטליה[1] סובלת כיום מכמעט 12% אחוז אבטלה לעומת 6% אבטלה במדינות ה-OECD. האבטלה בקרב הצעירים באיטליה היא מהגרועות במדינות ה-OECD ועומדת על כמעט 38%. האיטלקים, בעיקר במהלך שנות ברלוסקוני, נהנו מהטבות נדיבות: הגנות בדמות חוקי עבודה, שכר מינימום גבוה אשר נקבע בהסכמים קיבוציים הכוללים מעל 80% מהעובדים במשק (איטליה לא מופיעה בגרף של שכר המינימום היחסי, הסיבה לכך כנראה שאין באיטליה חוק שכר מינימום, אלא שכר המינימום נקבע בהסכמים קיבוציים), ומהוצאות רווחה גבוהות מאוד גם בהשוואה למדינות הסוציאל-הדמוקרטיות הסקנדינביות. דו"ח ה-OECD על איטליה משנת 2017 מראה כי שכר המינימום ונטל עלויות הסכמי עבודה על המעסיקים האיטלקים גבוה משמעותית בהשוואה בינלאומית. עלויות אלו נעות בין 74%-80% מהשכר החציוני - גבוה הרבה יותר מאשר כל מדינה ב-OECD שיש לגביה נתונים. נתון זה מסביר לפחות באופן חלקי את העובדה כי מעסיקים רבים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם שכר מינימום גבוה במיוחד – בייחוד לעובדים בעלי מיומנות נמוכה. ואכן כ-10% מהעובדים מקבלים שכר הנמוך ב-20% משכר המינימום (מן הסתם, ללא דיווח רשמי, מה שיכול עוד להעיד על כך שאין באמת תמריץ לאכוף זאת, הרי אכיפה שכזאת תראה לעובדים הללו את הדרך החוצה משוק העבודה) [3]. שוק העבודה האיטלקי סובל מבעיות קשות: אבטלה גבוה יחסית, בעיקר בקרב צעירים, פריון עבודה ותוצר לנפש שנמצאים בקיפאון בשנים האחרונות, סיבות אלו מובילות להערכה סבירה כי השכר הריאלי באיטליה לא צפוי לגדול בשנים הקרובות ללא רפורמות מקיפות בשוק העבודה. שכר המינימום ונטל עלויות הסכמי עבודה הגבוהות באיטליה בוודאי מקשות מאוד על קובעי המדיניות לבצע רפורמות אפקטיביות, שהרי מדיניות של הורדת שכר המינימום תוביל לירידה חדה בפופולריות של ממשלתו של פאולו ג'נטילוני אפילו אם תביא לצמצום האבטלה בטווח הבינוני. פוליטיקאים כידוע לא רואים מעבר לבחירות הבאות.


השפעה חמורה נוספת של שכר מינימום גבוה היא עליה בהיקפי ההון השחור ובעבודה לא מדווחת. מכוני מחקר כלכליים איטלקיים פרסמו בשנים האחרונות כי בשל תנאי השכר באיטליה, למעלה מ-28% מהמועמדים לראיונות עבודה הסכימו לעבוד בשחור (ללא תלוש ודיווח), וכי היקף ההון השחור באיטליה עמד על כ-211 מיליארד יורו ב-2014, ו-270 מיליארד יורו ב-2015, כשליש מהתוצר האיטלקי. [4] המצב אצלנו אינו מזהיר, ואף אינו רחוק משם. הערכות הלא רשמיות הן שכ-20%-30% מהתוצר בישראל אינו מדווח, ולהערכת מנהל ראשות המיסים, פחות ממחצית מהאזרחים בישראל מדווחים על הכנסותיהם (אך לא מדובר רק על הכנסות מעבודה, אלא גם ממסחר). [5].


צרפת היא עוד דוגמא מצוינת לחשיבות של שוק עבודה גמיש. צרפת סובלת מכמעט 9% אבטלה, מעט יותר מהממוצע ב-OECD, אך מצבם של הצעירים הצרפתיים גרוע בהרבה. שיעור האבטלה בקרב צעירים מגיעה ל-25% ובפרברי המהגרים אף ל-40%. הצעירים הצרפתיים נהנים מהגנות רבות בחוקי העבודה, בניהם קביעות לאחר מספר חודשים בלבד ומשכר מינימום גבוה מאוד ביחס לשכר החציוני בהשוואה בינלאומית. מובן שתנאים אלו מרתיעים מעסיקים לקבל עובדים חדשים וחסרי ניסיון, אותם כמעט ולא יוכלו לפטר. בנוסף, מעסיקים רבים מעדיפים שלא להעסיק בתנאי הפסד ולהעסיק עובדים שתפוקתם נמוכה משכר המינימום. עובדים אלו הם במקרים רבים צעירים ללא ניסיון וסטודנטים המחפשים עבודות זמניות. לאור זאת, שיעור המובטלים בקרב הצעירים בצרפת, בין הגבוהים בעולם המערבי, אינו מפתיע.


לסיכום, להעלאת שכר מינימום יש השלכות רבות על המשק, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. גם אם העלאת שכר המינימום בטווח הקצר לא תפגע באופן משמעותי בסך האבטלה במשק, אין בכך כדי להבטיח שהענפים המאופיינים בשכר נמוך שבהם עובדים העובדים המוחלשים לא יפגעו מהמהלך, ובמקביל העלאת שכר המינימום תגדיל את עלויות הייצור ובכך תגדיל את יוקר המחייה. אלו הטוענים כי ניתן להסתמך על העובדה שאחוז האבטלה במשק לא השתנה בזמן שהמשק הישראלי ממשיך להנות משיעורי צמיחה טובים ומשוק עבודה טוב מאוד, עשויים להתמודד (או לברוח מאשמה) עם שאלות קשות ביום ששוק העבודה הישראלי יאלץ להתמודד עם האתגרים של שווקי העבודה באירופה. מי יישא אז בנטל האחריות?



מקורות:

1. השפעת השינויים בשכר המינימום על התעסוקה והשכר בישראל, אורן אפשטיין ולב דרוקר

http://www.mof.gov.il/ChiefEcon/EconomyAndResearch/ArticlesSet/Article_20160208.pdf


2. Minimum Wages and Employment, David Neumark William Wascher.

http://ftp.iza.org/dp2570.pdf


3. OECD Skills Strategy Diagnostic Report: Italy 2017:

http://www.oecd.org/skills/nationalskillsstrategies/Diagnostic-report-Italy.pdf


4. Italy Report 2016. Palio syndrome http://eurispes.eu/content/rapporto-italia-2016-la-sindrome-del-palio Economia non osservata nei conti nazionali http://www.istat.it/it/archivio/191377


5. "הון שחור בישראל? כל מספר זוכה" ראיון חג עם מנהל רשות המסים, אלה לוי-וינריב http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001207146





Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon