מדוע הישראלים עובדים הרבה שעות?

כותב: ניסן אברהם.


הישראלים, לפי נתוני ה-OECD, עובדים שעות רבות יותר מיתר המדינות החברות בארגון זה. בשנת 2015 עבדו הישראלים כ-1858 שעות בממוצע, לעומת 1766 שעות בשאר מדינות ה-OECD ו-1786 בארה"ב.

הדיונים על שעות העבודה הרבות הפכו פופולריים בקרב אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה, הכנסת, האקדמיה והתקשורת. ניסיונות רבים לצמצם את שעות העבודה נעשים באמצעות חקיקה, ורק לאחרונה, ב-1.7.17, קוצרו שעות העבודה השבועיות מ-43 ל-42, ואף הוגשה הצעת חוק מטעמה של ח"כ מרב מיכאלי לקיצור שעות שבוע העבודה ל-37 [1]. אולם, ניסיונות אלה לשינוי המציאות באמצעות חקיקה מנסים לפתור את תסמיני הבעיה בלי לתת את הדעת על הגורם לה, שהוא פריון העבודה הנמוך בישראל.


שיפור בפריון העבודה (או: בתוצר לעובד) מהווה תנאי הכרחי לצמיחה כלכלית, לחוסנה הכלכלי של המדינה ולרווחתם של תושביה. כפי שניתן לראות בגרף, מזה כמה עשורים שיעור השיפור בפריון העבודה בישראל נמוך משל המדינות המובילות ב– OECD, והפערים במדד זה הולכים וגדלים מאז שנות השישים ועד היום.


כמות שעות העבודה הממוצעת לעובד הישראלי, הגבוהה באופן יחסי, קשורה לצורך לגשר בין הפערים ברמת התוצר לעובד בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD. בגלל רמת הפריון הנמוכה, נדרש לעובד הישראלי הממוצע זמן רב יותר לייצור תוצר שבמדינות ה-OECD לוקח זמן מועט יותר לייצורו, מה שמביא לשכר יחסי נמוך יחסית, המפוצה על ידי שעות עבודה רבות יותר. כאשר בוחנים את הקשר בין שעות העבודה למועסק לבין רמת הפריון לשעת עבודה במדינות ה-OECD מוצאים מתאם שלילי גבוה (0.85) [2]. הספרות הכלכלית מראה כי רמת הפריון עבודה משפיע באופן שלילי על שעות העבודה [3]. כלומר, ככל שרמת הפריון עולה, כמות שעות העבודה יורדת. במערכת היחסים הזו נערך משחק גומלין בין שלושה רכיבים – מלאי הון, פריון העבודה ושעות העבודה – כאשר שעות עבודה ארוכות הן לרוב תוצאה של משק לא יעיל. הסיבה לכך שלאורך השנים אנו רואים מגמת ירידה בשעות העבודה במדינות הOECD- (ובתוכן בישראל), היא תוצאה של עליית פריון העבודה במדינות אלה – אלא שבישראל הייתה התייעלות נמוכה מאשר ביתר המדינות.


מדוע הפריון עבודה בישראל נמוך?

סקירה של ה-OECD קושרת קשר ישיר בין רמות הפריון, התחרותיות ורמת החיים של תושבי ישראל[4]. ארגון ה-OECD מציב את הרגולציה הישראלית במקום הראשון מבין המדינות החברות בו במדד של מוצרי צריכה, ובמקום השלישי במדד חסמי ייבוא. מקומות אלה גבוהים באופן משמעותי מהממוצע של מדינות הארגון. למעשה, מלבד בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות, מיקומה של ישראל במדדי התחרותיות נמוך בהשוואה ליתר המדינות המפותחות.


מדדים ומחקרים נוספים מאששים עניין זה: במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי לשנת 2017, מדורגת ישראל במקום ה-52, כאשר ישראל היא בין המדינות המפותחות האחרונות במדד זה[5]. מחקר של פרופ' אלחנן הלפמן משנת 2007, מראה כי מדד קלות העסקים משפיע על הפריון הכולל של המשק, (הפריון הכולל המשקף, על פי המחקר הכלכלי, את רמת הטכנולוגיה במשק, קלות עשיית עסקים, נטל המיסוי, שלב במחזור העסקים ועוד) וכך מעניק הסבר נוסף מדוע הפריון הישראלי נמוך יחסית[6].


סיבה נוספת היא ההצלחה המרשימה של ישראל בקליטת מאות אלפי עובדים למעגל העבודה, והירידה המתמשכת בשיעורי האבטלה, שהובילו את ישראל למשק בתעסוקה מלאה עם אחוזי אבטלה טבעית.



תוצאה נלווית לירידה המתמשכת בשיעורי האבטלה היא כניסתם של עובדים בעלי מיומנויות וניסיון נמוכים לשוק העבודה, אשר מורידה את ממוצע פריון העבודה לעובד. ואכן, לפי דו"ח של ארגון ה-OECD כפי שניתן לראות בגרף, שליש מהעובדים בישראל הם בעלי כישורים נמוכים[7].

בעיה נוספת שפוגעת בפריון עבודה היא איכות החינוך בישראל. בהשוואה למדינות אחרות, הישגיהם של תלמידי ישראל בחינוך נמוכים מאוד. ישראל ממוקמת בין המדינות האחרונות ב-OECD במבחן פיז"ה האחרון בשנת 2015[8], וגם במבחן נוסף שעושה ה-OECD, מבחן מיומנויות לשוק עבודה (מבחן פיאא"ק)[9], ישראל נמצאת בין המדינות החלשות יותר באירופה, לצד טורקיה צ'ילה.


בין מבחן פיז"ה, שנעשה בקרב תלמידים בגילאי 15, למבחן פיאא"ק שבודק מיומנות של בוגרים בקרב הגילאים 65-16, יש קשר מובהק. לפי קשר זה אפשר לראות איך היכולות של התלמידים בבית הספר משפיעה על המיומנות של העובדים בשוק העבודה ועל חלוקת ההכנסות העתידיות. כמו כן, יש קשר חזק מאוד בין האי-שוויון במבחני פיאא"ק לבין הפערים בפריון העבודה ובשכר. כשמסתכלים על מבחן פיאא"ק, אפשר לראות שהציונים נמוכים בכל הקבוצות הגילאים (65-16), ומשמעות הדבר היא שהבעיה קיימת לאורך חמישים השנים האחרונות, ללא קשר למדיניות הממשלות האחרונות. מיומנות המורים בישראל כפי שניתן לראות בגרף הבא, היא מהנמוכות ב-OECD, קצת מעל צ'ילה וטורקיה. במחקר של בנק ישראל נמצא שקיים מתאם חזק מאוד בין איכות המורים למיומנות העובדים בשוק העבודה[10]. מתאם זה מאושש באופן חזק מאוד בספרות הכלכלית. הישגי התלמידים הנמוכים כיום, והפערים באיכות ההוראה, הם אינדיקציה טובה לדעת את המיומנות העתידית של העובדים במשק הישראלי, ואת אופן מבנה שוק העבודה העתידי. שיפור הישגיהם של תלמידי ישראל תלוי בעיקר באיכות ההוראה, שתלויה באיכות המורים.

אי השוויון בחינוך בישראל לפי הממצאים גבוה מאוד. פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, ואיתמר יקיר מפורום קהלת, מציעים מתן שכר דיפרנציאלי למורים כדרך לצמצם את הפער באיכות ההוראה בין האזורים השונים במדינה. כמו כן, הגדלת הגמישות הניהולית והגמישות התעסוקתית היא קריטית, כל מנהל ביה"ס כמו כל מנהל עבודה יודע לזהות מי הם העובדים הפחות פרודוקטיביים והפחות מוכשרים, ובכך לעשות הקצאה יעילה ולייעל את איכות ההוראה, נדרש להרחיב את סמכותם של מנהלי בתי הספר ושנושאים כמו הגדלת שכרם של מורים מצוינים או פיטורי מורים פחות טובים תהיה תחת סמכותה של הנהלת ביה"ס. כיום תלוש המשכורות של המורים מתבסס בעיקרו על ותק, מה שכמובן אינו נותן תמריץ למורים להיות טובים יותר, שינוי תלוש המשכורת שיתבסס בעיקר על מצוינות הוא חשוב לצורך שיפור איכות ההוראה בישראל. ישראל בנוסף לכך חריגה מאוד מבין מדינות ה OECD-מבחינת פערי שכר בין מורים. עקומת השכר של המורים בהתאם לגילם היא תלולה מאוד. משמעות הדבר היא ששכרם של מורים בשיא הקריירה שלהם היא כמעט פי 3 ממורים בתחילת דרכם. פער זה כמובן פוגע באיכות ההוראה, כאשר השכר למורים ללא ניסיון שעומד על כמעט 6,000 שקל נמוך משמעותית ממורים עם ניסיון וככל שפער זה גדול יותר - התמריץ בקרב צעירים וסטודנטים עם יכולות גבוהות לעסוק בהוראה פוחתת.


קיימים עוד גורמים מרכזיים נוספים שמשפיעים על פריון העבודה וכך על שעות העבודה הגבוהות יחסית: חסמי בירוקרטיה, תשתיות של הון פיזי, חוסר גמישות בשוק העבודה ועוד, וזאת לעומת מדינות מפותחות רבות המקיימות שוק עבודה דינמי יותר.


כשמייצרים מעט, צריך לעבוד יותר כדי להגיע לתפוקה סבירה ובכך להכנסה מספקת. ניתן להעריך כי קיים קשר בין רמת פריון, תוצר לנפש והכנסה נמוכה, למספר שעות עבודה גבוה. כלכלות עשירות מתאפיינות ברמת פריון גבוה ומספר שעות עבודה נמוכות יחסית. אי אפשר לפתור בעיה של כמות שעות עבודה גבוה על ידי חוקי עבודה, אלא נדרשת מדיניות רצינית שבו הממשלה מטפלת בבעיות הפוגעות בפריון העבודה. התערבות באמצעות חוקים בשוק העבודה עלול להוביל לחשש מצד פירמות זרות להשקיע בישראל, חשש זה קיים כבר בשל הרגולציה וההתערבות הממשלתית בשוק הפרטי שממילא גבוהות מאוד. הצעות חוק כמו זו של ח"כ מיכאלי יפגעו קודם כל בעובדים החלשים ביותר, אותם עובדים שבשל פריון והון האנושי הנמוך נדרשים לעבוד לעיתים בשתי עבודות כדי להגיע לרמת הכנסה סבירה. הקטנת שעות העבודה ללא שינוי בפריון עבודה יגרור שכר חודשי נמוך יותר לעובדים, לפגיעה בתקבולי הממשלה, ובאיכות חייהם של כלל הציבור.


מקורות

[1] הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע העבודה), מרב מיכאלי. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lst_383209.docx

[2] הגורמים להתרחבות פערי הפריון בין ישראל ל-OECD, עמוד 207, מרכז טאוב.

http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/productivityinternationalcomparison38.pdf

[3] :The end of work, Jeremy Rifkin

https://pdfs.semanticscholar.org/0a61/d04fa8f5809ffa45897056996567c4986708.pdf

[4] Economic Survey of Israel 2016

http://www.oecd.org/israel/economic-survey-israel.htm

[5] :A World Bank Group Flagship Report Doing Business 2017

http://www.doingbusiness.org/~/media/WBG/DoingBusiness/Documents/Annual-Reports/English/DB17-Full-Report.pdf

[6] מחקרו של פרופ' אלחנן הלפמן:

http://www.nber.org/papers/w14069

[7] :OECD Skills outlook 2017

http://www.oecd-ilibrary.org/education/oecd-skills-outlook-2017_9789264273351-en

[8] דו"ח פיזה 2015:

http://meyda.education.gov.il/files/Rama/PISA_2015_Full_Report_8_Chapters.pdf

[9] מיומנות בוגרים בישראל:

http://www.cbs.gov.il/statistical/stat_150.pdf

[10] מיומנויות נמוכות של העובדים בישראל – סיבות ומשמעויות, בנק ישראל.

http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%AA%20%D7%A0%D7%AA%D7%9F%20%D7%96%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F%20%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%20%D7%90%D7%9C%D7%99%20%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf












Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon