הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון) הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק

כותב- משה דה הרטוך.


עמדת המדד – התנגדות מלאה.

  • עיקרי החוק

החוק המוצע מבקש להגדיל את קצבת האזרח הוותיק בכ-400%. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בעקבות עלייה בתוחלת ובאיכות החיים בשנים האחרונות, שמובילה לגידול בשיעור היחסי של האזרחים הוותיקים מכלל האוכלוסייה. עם העלייה בתוחלת החיים גדל גם מספר האזרחים הוותיקים העניים במדינה. כיום, לדבריהם, קצבת אזרח ותיק נמוכה משמעותית מגובה השכר הממוצע, מה שגורם לכך שכרבע מהאזרחים הוותיקים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני. מדד המחירים לצרכן אינו משקף את ההוצאות הרבות של האזרחים הוותיקים ועל כן אינו מתאים למציאות הכלכלית בה אנו נמצאים. הצעת חוק זו מטרתה להבטיח שקצבת אזרח ותיק במדינת ישראל לא תפחת מגובה השכר הממוצע במשק, כך נאפשר לאזרחים הוותיקים לחיות את חייהם בכבוד הראוי". [1]


  • תמצית חוות הדעת

החוק המוצע, בבואו לסייע לאחת האוכלוסיות החלשות ביותר בישראל, הזקנים העניים, בא לברך ויוצא מקלל - מזיק לאוכלוסייה החלשה בפועל יותר מאשר מסייע. החוק מבקש לקדם שוויון כלכלי במשק אך הגדלת קצבת הזקנה, בהעדר שינוי במדיניות הקצבאות, תעניק קצבה גבוהה גם לאנשים שאינם כלל חלק מאוכלוסייה החלשה ולכן לא יעיל גם לשיטת מבקשי השוויון התוצאתי. בנוסף, החוק שעלותו לביטוח הלאומי עשויה להיות למעלה מ-60 מיליארד שקל בשנה, יגדיל את הגירעון התקציבי החמור בו נמצא ביטוח לאומי, ולכן יביא לקריסתו מוקדם יותר, ובכך יפגע בעניים.


  • פרטים טכניים על הצעת החוק

הצעת חוק מספר פ/4165/20, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשע"ז-2017. הצעת חוק הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב באייר התשע"ז – 8.5.17, ע"י חבר הכנסת נחמן שי (המחנה הציוני).


  • רקע

בדצמבר 2016 פרסם המרכז למחקר ומידע של הכנסת דו"ח על מקבלי קצבאות הזקנה והנכות מהמוסד לביטוח לאומי. [2] מהדו"ח, שעסק רבות בבדיקת מצבם של מקבלי הקצבאות והשוואתם לרמת העוני במדינת ישראל, עולה כי כ-20% מכלל מקבלי קצבת הזקנה זכאים גם להשלמת הכנסה ממס הכנסה, מה שעשוי לסייע להגדיר את מצבם כעניים. מהדו"ח עולה כי המוסד לביטוח לאומי כבר פועל להגדלת קצבאות הזקנה והשלמת ההכנסה לצורך עמידה בקו העוני, כך שבשנת 2018, יעמדו הקצבאות על 100% ומעלה מקו העוני.

מנגד, תנאי הזכאות לקבלת קצבת זקנה מלאה עומדים על הכנסה שלא מעבודה (לדוגמא פנסיה הכנסות מנדל"ן, רווחי הון) הפחותה מ-16,542 ₪ בחודש, [3] או לחילופין הכנסה שלא מעבודה הפחותה מ-11,028 ₪ והכנסה מעבודה הפחותה מ5,514 ₪. [4] מדרישות אלו נראה כי מקבלי קצבת הזקנה במדינת ישראל ממוקמים בששת העשירונים התחתונים. [5] מעבר לכך, החוק כיום מתייחס להכנסה בלבד אך לא לצבירת רכוש, מאוד ייתכן שבקרב קשישים רבים הזכאים לקצבת זקנה כיום ישנם כאלה שלהם או למשפחתם ישנו רכוש וחסכונות המספיקים להם למחייתם ברווחה. חוק האמור לסייע לעניים, כדאי שיסייע באופן ספציפי לשכבות העניות, ולא ל60% מתושבי המדינה בגילאים הרלוונטיים, אף אם אינם נמנים עם 40% העשירים יותר במדינה.

ביחס למצבו של המוסד לביטוח לאומי, אמר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופסור שלמה מור-יוסף, בוועדה לביקורת המדינה בכנסת בפברואר 2016, כי במגמות הקיימות יפגע תפקודו של המוסד לביטוח לאומי באופן משמעותי בשנת 2048: [6]

"אם אנחנו שואלים היום איפה אנחנו נמצאים, אנחנו נמצאים במצב שאם נעשה שום דבר, בשנת 2048 יהיה פה בור גדול. לכן אנחנו כן רוצים לעשות ולדחות את זה הלאה. כל הדיון עכשיו, שמדברים על הגדלת הפנסיה, שינוי גיל הפנסיה, תוספת דמי ביטוח לאומי ודברים מהסוג הזה, נועדו בכדי להתייחס מה יקרה אחרי שנת 2048."

קצבת הזקנה שמשלם הביטוח הלאומי לאזרחי מדינת ישראל עומדת, נכון ל-28.05.2017, על 1,531 ₪ לאזרחים עד גיל 80, ועל 1,617 ₪ לאזרחים מעל גיל 80. [7] הסכומים לזוגות הינם קטנים יותר (במצטבר), וכן קיימות תוספות שונות בגין ותק ואיחור בקבלת הקצבה בשיעור של עד 50% מהקצבה הבסיסית. כך שסה"כ קצבת הזקנה הממוצעת עומדת על 2,385 שקל. לצורך החישוב, מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי כמות מקבלי הקצבה הבסיסית (ללא התוספות) עמד בשנת 2015 על 93.3% מכלל מקבלי הקצבה. הצעת החוק כאמור מציעה להצמיד את הגבול התחתון של הקצבה (לאמור: "הקצבה לא תפחת") לשכר הממוצע במשק, שעמד על 9,986 ₪ בחודש פברואר 2017. [8]

על פי נתוני הביטוח הלאומי, עומד מספר מקבלי קצבת הזקנה במדינת ישראל על 858,561 איש המהווים כ-10.1% מכלל אזרחי מדינת ישראל (נכון לחודש מרץ 2017). [9] בשנת 2016 שולמו קצבאות זקנה בסך 22.17 מיליארד שקלים לאזרחי ישראל מקופת הביטוח הלאומי. [10]

  • השפעה תקציבית

ללא שינוי במדיניות הגבייה והתקבולים של הביטוח הלאומי, הגדלת הקצבאות תגדיל באופן דרמטי את הוצאותיו של המוסד ותביא להפסקת אפשרותו להמשיך לשלם קצבאות או לחילופין לתשלום גירעונותיו על ידי הממשלה.

בטווח הארוך, לירידה בחיסכון הפרטי של הציבור בשל ההבטחה הממשלתית לפנסיה מוגדלת, עשויות להיות השפעות על החיסכון הכללי במשק ועל ההשקעה הציבורית.

  • פיזיבליות אכיפה

אין בעיות אכיפה בחוק.

  • התאמה לערכי המדד

לאור האמור לעיל, אף בהערכה ממעיטה של הגידול המוצע בסכום הקצבה, בשיעור של פי 4 מהקצבה הנוכחית, יגדלו הוצאות הביטוח הלאומי מכ-22 מיליארד שקל ל-88 מיליארד שקל בשנים הקרובות. גידול עצום בהוצאות אלו, הגדול מסך ההוצאות הביטוח הלאומי בשנת 2016 לכל ענפיו (77 מיליארדי שקלים), [11] יביא את המוסד לביטוח לאומי לבעיות כלכליות קשות, ויזרז באופן משמעותי את קריסתו והפחתת הקצבאות לכלל האוכלוסייה.



בנוסף, כי לעליית הקצבה באופן משמעותי תהיה השפעה לטווח רחוק על רמת החיסכון הפרטית של הציבור. כך, הציבור שידע כי מובטחת לו הכנסה לאחר הפרישה בגובה השכר הממוצע במשק, יחסוך פחות במשך שנות עבודתו. לאפקט זה יכולות להיות השלכות על יכולתו של המשק להתמודד עם סיכונים, בהתאם למודל ההכנסה הפרמננטית של מילטון פרידמן (הקובע כי אנשים חוסכים באופן ממוצע לאורך זמן לאור הערכתם את כמות הכסף שהם זקוקים לה).

המדד הערכי דוגל באחריות אישית, ערבות הדדית, הגנה על הקניין הפרטי, יראת כבוד כלפי כספי הציבור ובתכנון ארוך טווח. הצעת החוק מאופיינת בחוסר אחריות תקציבית וללא תכנון ארוך טווח הפוגעת באופן קשה בערכי המדד.

אחריות אישית

החוק פוגע בחובת האחריות האישית האזרחית, בכך הוא מסיר מהאזרחים את האחריות הפנסיונית, והאחריות לעתידם הכלכלי לעת זקנה, בהיות השכר הממוצע במשק מובטח להם. בכך הוא מעצים את התלות של מקבלי הפנסיה באזרחים משלמי המיסים האחרים.

ערבות הדדית

רצוננו כחברה ערכית לסייע לשכבות העשירות להקדיש משאבים לסיוע לשכבות החלשות בחברה, לא מסתייע על ידי החוק, שכן הוא תומך גם בשכבות שאינם זקוקות לסיוע זה, על חשבון השכבות החלשות באמת. כך, חוסר האחריות התקציבית שהחוק מקדם תוביל מוקדם יותר לקריסת מערך הביטוח הלאומי, ולפגיעה חמורה פי כמה וכמה באוכלוסייה הענייה בישראל.

חירות

החוק המוצע עשוי לפגוע בקניין הפרטי אם יועלו מיסי הביטוח על מנת לממן את הגירעון הגדל בביטוח הלאומי, או יוגדלו מיסי הממשלה כדי לסייע לביטוח הלאומי לסגור את גרעונו. כמו כן, מתן 10,000 שקל בחודש מתקציב הביטוח הלאומי לפנסיונרים החיים מהכנסה של עד 16,000 בחודש, אינו עולה בקנה אחד עם ערך החירות לאור היותו ממומן ממיסים המוטלים על ציבור העובדים בישראל (כולל אלו המשתכרים פחות מ-10,000 שקל בחודש).

תכנון ארוך טווח

על אף דבריו הקשים של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופסור שלמה מור-יוסף, בוועדה לביקורת המדינה בכנסת בפברואר 2016, על כך שיפגע תפקודו של המוסד לביטוח לאומי באופן משמעותי בשנת 2048, החליטו יוזמו חוק להציע חוק שעלול להביא לקריסה או לפחות לפגיעה קשה של הביטוח הלאומי בטווח הארוך. מעבר לכך, הצעת חוק גורמת לעיוותים בשוק בכך שמתמרצת את האזרחים הצעירים יותר, לא לחסוך ולא לתכנן את חייהם לטווח הארוך.

לאור האמור לעיל אנו מתנגדים להצעת החוק.


נספחים:

1. דברי הסבר להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשע"ז–2017, פ/4165/20.

2. מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הועדה לפיקוח תקציבי), תיאור וניתוח נתונים על מקבלי קצבאות נכות וזקנה מהמוסד לביטוח לאומי (5.12.2016)

https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03869.pdf

3. מתוך אתר הביטוח הלאומי:

https://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/Pages/hachna

sotLoMewavoda.aspx​

4. מתוך אתר הביטוח הלאומי:

https://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/Pages/hachnasotGamVegam.aspx

5.מתוך נתוני הלמ"ס: http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/shnatonh_new.htm#5

6. פרוטוקול ישיבה מס' 92 של הועדה לענייני ביקורת המדינה, הכנסת ה-20 (29.2.2016):

http://fs.knesset.gov.il//20/Committees/20_ptv_341213.doc

7. מתוך אתר המוסד לביטוח הלאומי:

https://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/default.aspx

8. מתוך אתר הלמ"ס:http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=329

9. מתוך אתר המוסד לביטוח לאומי:

https://www.btl.gov.il/mediniyut/situation/statistics/btlstatistics.aspx?type=1&id=47

10. "זיקנה ושאירים- תשלומי קצבות זיקנה ושאירים, לפי בסיס החוק וסוג קצבה - מחירים שוטפים", באתר הביטוח הלאומי: https://www.btl.gov.il/Publications/quarterly/old_age/Pages/default.aspx

11. המוסד לביטוח לאומי- מינהל המחקר והתכנון, "הצעת תקציב לשנת 2016 ואומדן ביצוע לשנת 2017", עמ' 2. https://www.btl.gov.il/Publications/takzivtifuli/Documents/takziv-tifuli17.pdf



Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon