הצעת חוק לימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים לתלמידים

עמדת המדד-התנגדות מלאה


  • עיקרי החוק

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי על שר החינוך להכין תכנית ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים לתלמידי כיתות י"ב במסגרת מערכת החינוך ובמימון המדינה.



  • תמצית חוות הדעת

תוצאות המחקר והידע הקיים בנושא תועלת קורסי ההכנה לציוני הבחינה מראים שאין ערך מוסף לקורסי הלימוד המסחריים בהשוואה להכנה עצמאית. חקיקת החוק לא תביא תועלת, ואם נלקחות בחשבון העלויות שהיא מעמיסה על משרד החינוך היא תחליף שימושים ראויים שקיימים בתקציב הנוכחי.



  • פרטים טכניים על הצעת החוק

הצעת החוק הוגשה ביום כ"ט בתשרי התשע"ז, 31.10.2016 על ידי חה"כ אלי כהן.

  • רקע

תנאי הקבלה למוסדות אקדמיים בישראל נסמכים על פי רוב על שקלול של ציוני בגרות וציוני מבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל). המבחן נועד לבחון יכולות אקדמיות שמתפתחות לאורך זמן, ורובם המכריע של הנבחנים נעזרים בהכנה מיוחדת לקראת הבחינה, כדי לשפר את סיכויי הצלחתם.

כ-80% מציבור הנבחנים נעזר בקורס מסחרי שעלותו היא אלפי שקלים, ומכאן בתפיסה הציבורית יש קושי אוכלוסיות חלשות לממנו והוא מהווה הוצאה משמעותית שנועדה למטרה חשובה – שיפור ההון האנושי של אזרחי המדינה ומיצוי יכולות. התפיסה המקובלת גורסת כי השתתפות בקורס הכנה ייעודי ויקר מקנה למשתתפים בו יתרון ברור בקבלה לאוניברסיטאות.

למרות התפיסה הפופולרית, מחקרים רבים בתחום של חוקרים שונים וכן של המרכז הארצי לבחינות מוצאים, כי הערך המוסף של קורס ההכנה לציון המבחן הפסיכומטרי נמוך מאוד והציון מושפע מגורמים אחרים כמו גיל, מין, השכלת הורים וכו'.

ממחקר חדש בנושא משנת [1]2014, רואים כי קבוצת המתכוננים עצמאית בקרב דוברי העברית זכו לציונים גבוהים יותר, גם בציון הכללי (17 נק') וגם בתחומים השונים. בקרב דוברי הערבית ציוני משתתפי הקורס היה גבוה בכ-25 נק' (נמוך בהרבה מהבטחות המכונים).

בעיבוד הנתונים במודלים שונים במחקר נמצא כי בקרב דוברי העברית המתאם הוא מובהק ושלילי על אף שהוא זניח (כלומר השתתפות בקורס מתואמת עם ירידה בציון) ובקרב דוברי הערבית המתאם הוא חיובי וגורם לעליה זניחה ביותר של 0.12% מהציון. בבדיקה נוספת בנטרול משתני הרקע נמצא כי לדוברי העברית למבחן ההכנה אין תוספת מובהקת על פני הכנה עצמית לציון ולדוברי הערבית יש תוספת של כ-10 נק' לציון אם כי הקשרים חלשים.

בבדיקה מורכבת יותר של הנבחנים בשני מבחנים ויותר נמצא כי בקרב דוברי עברית העלייה הקטנה ביותר היא של הנבחנים בקורס ולאחר מכן עצמאית בהשוואה לאלו שנבחנו בבחינה הראשונה בצורה עצמאית. בקרב דוברי ערבית לא נמצא פער כלשהו בתוצאות המבחן השני.

על פי הסתכלות ראשונית בנתוני הסטטיסטיקה משנת 2015[2], נראה כי ציוני תלמידים מתחת גיל 20 נמוכים משמעותית מציוני הנבחנים מעל גיל 20, כך שגם אם בניגוד לנתונים מהמחקר המקיף שהוצג לעיל יוחלט על העברת החוק, ציוני המשתתפים בו צפויים להיות נמוכים יותר מהממוצע הנוכחי ובסה"כ לא להביא לשיפור כללי בציון המושג. אגב, המצב בעולם אינו שונה. רוב המחקרים בנושא נעשו בארה"ב ובדקו את תועלת ההכנה למבחני ה-SAT, וקיים קונצנזוס לפיו התועלת היא בסביבות 30 נקודות, כאשר בציוני SAT מדובר על מספר נקודות חסר משמעות .[3]

לסיכום, תוצאות המחקר והידע הקיים בתחום מראות שאין ערך מוסף לקורסי הלימוד המסחריים בהשוואה להכנה עצמאית. חקיקת החוק לא תביא תועלת, ואם מתחשבים בעלויות שהיא מעמיסה על מערכת החינוך היא בהכרח תפגע בה.

זוהי הצעה שלילית גם מבחינה שוויונית – זאת כיוון שתלמידים רבים אינם מתאימים או מעוניינים ללמוד במסגרת השכלה גבוהה, ובכך היא מממנת תלמידים בעלי נתוני פתיחה חזקים יותר ובעלי צפי השתכרות גבוה יותר על חשבון תלמידים אשר למידה אקדמית אינה אפשרות בגלל תחומי העניין או היכולות העיוניות שלהם, וצפויים להשתכר פחות בעתיד.



  • השפעה תקציבית

לא צורף ניתוח כלכלי להצעת החוק, כך שלא ניתן לדעת את עלותו הכוללות.

על מנת לבחון את סדרי הגודל, בוצע תחשיב ראשוני לעלויות הראשונות בלבד, וממנו נובע כי מדובר בעלויות גבוהות מאוד בתקציב המדינה – בשנת התשע"ה היו כ-118 אלף תלמידים במערכת החינוך בכיתה י"ב[1] - ע"פ עלויות היחידה להכוונת חיילים משוחררים, המבטאת את החיסכון הצפוי מיתרון לגודל של משרד החינוך, עלות המבחן הינה כ-1,700 ₪ במכונים בהסדר[2], מכאן שההוצאה צפויה להיות בסדר גודל של עד כ-200 מיליון ₪ בהנחה כי כל התלמידים ייגשו לבחינה, שירדו מתקציב משרד החינוך וזאת בלי להתחשב בעלויות עקיפות רבות שיגדילו את העלות.



  • פיזיבליות אכיפה

אין בעיית אכיפה בחוק.


  • התאמה לערכי המדד

ההצעה אינה עומדת בערכי המדד משתי סיבות עיקריות:

  1. למרות שחינוך ציבורי הוא אחד מערכי המדד, הצעת החוק אינה מביאה לשיפור כלשהו ואף צפויה לגרום לו נזק בהעברת סכום של מאות מיליוני שקלים מתקציב משרד החינוך לתחום שלא צפוי להביא לשוויון כלשהו בתנאי התלמידים.

  2. סבסוד חזקים על חשבון חלשים – יצירת מסלול בו ממומנים בעלי יכולות עיוניות גבוהות הצפויים להשתכר בעתיד יותר מאשר בעלי יכולות עיוניות נמוכות הוא לא צודק ולא ערכי.

לסיכום, הצעת החוק המוצעת היא יקרה, מיותרת וחסרת היגיון על פי הידע המצוי בידינו.




[1] מרכז הארצי לבחינות והערכה, ספטמבר 2014, התועלת של קורסי הכנה מסחריים לבחינה הפסיכומטרית בהשוואה להכנה עצמית, בקרב נבחני עברית וערבית https://www.nite.org.il/files/reports/405.pdf


[2] מרכז הארצי לבחינות והערכה, דו"ח סטטיסטי לשנת 2015, https://www.nite.org.il/files/statistics/graphs_2015.pdf


[3] לעיל הערה 1


[4] מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מערכת החינוך בישראל – סוגיות נבחרות בתחום מאי 2015,

http://main.knesset.gov.il/Activity/Info/MMMSummaries19/Education_3.pdf


[5] אתר המשרד להכוונת חיילים משוחררים של משרד הביטחון, https://www.hachvana.mod.gov.il/hacvana/education/Pages/syco2.aspx



Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon
דרכי יצירת קשר

"בצדק!" - עמותה למדיניות יהודית (ע"ר)

טרומפלדור 41 פתח תקווה

טלפון: 03-5317921

פקס: 077-5329494

דואר אלקטרוני: office@betzedek.org.il

דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בר אילן.לשעבר שותף ומנהל חטיבת הייעוץ בחברת תבור כלכלה ופיננסים.במסגרת עבודתו בתבור ייעץ למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים, לבנקים, לחברות ביטוח, לפירמות גדולות ולשוק ההון.בין השאר ליווה את הפרטת נמל אילת, את הסכם הסחר עם סין, את בחינת כדאיות המענקים לאינטל, את תוכנית ההתייעלות של רשות האכיפה והגבייה...

1 / 21

Please reload

כל הזכויות שמורות לעמותת "בצדק!" 2016