הצעת חוק חובת פרסום מחירי יצרן לתוצרת חקלאית צמחית

עמדת המדד-התנגדות מלאה

  • עיקרי החוק

סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן מחייב את רשתות השיווק והמכולות בפרסום מחיר מוצר על גביו או בסמוך לו באופן ברור (תלוי בסוג המוצר). החוק הנוכחי מציע להרחיב את החובה הקיימת, ולחייב אף את פרסום המחיר בו רכשה הרשת את התוצרת החקלאית מהמגדל. בכך מבקשים יוזמי החוק להילחם בפערי התיווך הגבוהים לטענתם, ע"י ההשוואה קלה למדי בין המחירים.

  • תמצית חוות הדעת

המציאות עליה מלינים יוזמי החוק, בדבר פערי תיווך גבוהים למדי, כלל אינה מוכחת ואף להיפך, הפערים בישראל נמוכים ביחס לרוב מדינות ה-OECD. יתר על כן הפתרון המוצע לא יעזור לפתרון הבעיה גם לו היתה קיימת. מדובר ברגולציה מזיקה, הפוגעת בחופש המסחר ובזכות הקניין הפרטי, ועל כן הצעת החוק עומדת בניגוד לערכי המדד.



  • פרטים טכניים על הצעת החוק

הצעת חוק מספר פ/3421/20, חובת פרסום מחירי יצרן לתוצרת חקלאית צמחית, התשע"ז-2016. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בתשרי התשע"ז – 31.10.16 ע"י חברי הכנסת עודד פורר, יצחק וקנין, חמד עמאר, רוברט אילטוב, יוליה מלינובסקי, יעקב מרגי, יגאל גואטה, אכרם חסון, יהודה גליק, מרדכי יוגב, נורית קורן, דוד ביטן, נחמן שי, יואב בן צור, מיקי לוי, מיקי רוזנטל, מכלוף מיקי זוהר, איימן עודה, איתן ברושי, עבדאללה אבו מערוף, אורן אסף חזן, חיים ילין, בצלאל סמוטריץ', איל בן ראובן, עמר בר-לב, מיכל בירן, קארין אלהרר, יעל גרמן, ענת ברקו, נאוה בוקר, יעל כהן-פארן, יחיאל חיליק בר, אחמד טיבי ובאסל גטאס.

  • רקע

כחלק מהדיון בעניין יוקר המחייה בישראל בשנים האחרונות, ישנו עיסוק רב בסוגית "פערי התיווך", כאשר למעשה מושג זה נחלק לשני חלקים: האחד- והשני . פער השיווק, מתייחס לפער בין המחיר לצרכן לבין המחיר לחקלאי. פער התיווך הקמעונאי מתייחס לפער בין המחיר לצרכן לבין המחיר הסיטונאי[1]. הטענה היא כי הן פערי השיווק והן פערי התיווך גבוהים ביותר, וכפועל יוצא מכך, גם מחירי הפירות והירקות, למרות שהיצרן מקבל מחיר נמוך. לטענת יוזמי החוק, "החוק ייתן לצרכן כלים נוספים לצורך קבלת החלטה מושכלת". בדברי ההסבר לחוק התייחסו ל"מצב הקיים כיום ברשתות הקמעונאיות, בו נמכרת תוצרת צמחית בפערי תיווך העומדים על עשרות אחוזים ואף מאות אחוזים לצרכנים". דו"ח שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2014 מצא כי פערי התיווך הקמעונאי בירקות עומדים על כ-53% ובפירות על כ38% בעוד הפער השיווקי- בשני התחומים- הינו כפול. יש לציין כי הנתונים מצביעים על מגמת ירידה בפערים.על אף שהפערים אכן נשמעים גדולים, השוואה עולמית מראה כי גובה הפערים במדינת ישראל נמוך באופן משמעותי משאר העולם. פער השיווק הממוצע בארה"ב עומד על 335% ו-203% על ירקות ופירות, כאשר גם באירופה המצב דומה[2]. עיון בדו"חות הכספיים של חברות הקמעונאות הגדולות מראה כי שיעורי הרווח הגולמי בתחום הפירות והירקות אינם כה גבוהים, ומסתכמים בכ-25-30 אחוזים. נתון זה מעיד, כי על אף מחירי התיווך הגבוהים לכאורה, עלויות הקמעונאים ככל הנראה גדולות הרבה יותר מההערכה של המחוקקים. יתר על כן, שורת הרווח התחתונה של החברות הללו נמוכה ביותר (1.5-3% נטו לשנה) בהשוואה לחברות בתחומי מסחר אחרים, נתון המעיד גם הוא על רווחיות מוגבלת מאוד, ועל כך שהנחות הבסיס של יוזמי החוק אינן מבוססות כראוי וייתכן שאף שגויות לחלוטין[3].על כך יש להוסיף כי לא ברור כיצד פרסום המחיר הסיטונאי יכול לעזור לפתרון מחירי התיווך. בהנחה שאכן מחירי התווך גבוהים בישראל, על אף הנתונים שהובאו לעיל, כיצד הצרכן יכול להעריך באופן מדויק יותר את עלויות הקמעונאי? לקמעונאי ישנן עלויות רבות נוספות מעבר לתשלום לחקלאי וגם הן מגולמות במחיר הסופי – הובלה, אחסון, קירור וכוח אדם. העמדה של מחיר התוצרת החקלאית לרשתות השיווק לצד המחיר לצרכן עלולה לייצר מצג שווא בנוגע לפער האמיתי בין העלויות.



  • השפעה תקציבית

ליישום החוק השפעה תקציבית שולית יחסית המבוססת בעיקר על הוספת תקני פיקוח. קשה להעריך את מספר התקנים הדרושים לטובת פיקוח יעיל, אך מכל מקום מדובר בעלות זניחה יחסית.

  • פיזיבליות אכיפה

ניתן לאכוף את ביצוע הוראות החוק, בהתאם כמובן להשקעת המדינה בפיקוח.


  • התאמה לערכי המדד

חירות ואחריות אישית הינם ערכים מרכזיים במדד הערכי. מערכים אלה נגזרים חשיבות ההגנה על הקניין הפרטי, חופש המסחר ומיעוט רגולציה. הצעת חוק זו פוגעת באופן קשה בערכים הללו.

המסחר והמשא ומתן מבוססים על פערי מידע בין הצדדים למשא ומתן. כל צד מנסה באמצעים שונים למקסם את רווחיו. "חשיפת הקלפים" של צד אחד בלבד למשא ומתן (במקרה זה - הרשתות) באמצעות פרסום מחירי העלות של הרשת, מייתרת למעשה את המו"מ, וגורמת להפסד כבד לבעלי הרשתות, ובכך לפגיעה בקניינם הפרטי.

כאשר מדובר בכשלי שוק יש לפעמים מקום לתמוך בהתערבות חיצונית לטובת אחד הצדדים. אולם לאור האמור לעיל יוזמי החוק לא הוכיחו כלל את טענתם והנתונים שהובאו סותרים את הנחתם הבסיסית. המורכבות בחישוב עלויות הקמעונאי אינה מאפשרת לכל צרכן לחשב את המחיר "הנכון" עבור התיווך. מצב זה יוצר פגיעה קשה למדי בקמעונאים אך לא משיג דבר בצמצום יוקר המחייה ופערי התיווך. על כן נראה כי מדובר ברגולציה עודפת ומזיקה שאינה משרתת את מטרותיה.


[1] המחיר הסיטונאי הינו המחיר אותו משלמות רשתות השיווק הקמעונאיות (רמי לוי, שופרסל וכו') בשוק הסיטונאי.


[2] איתמר מילרד פער התיווך הקמעונאי ופער השיווק במחירי הפירות והירקות (הכנסת, מרכז המחקר והמידע, 2014) https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03514.pdf. בשל חוסר נתונים אין בנייר העמדה השוואה לרמת פערי התיווך העולמית.


[3] ראה: שופרסל בע"מ דו"ח תקופתי לשנת 2015 עמוד 10, 23 (2016). https://www1.shufersal.co.il/NR/rdonlyres/CC3601C0-6F78-4723-BE53-EE9E56757461/0/shufersal2015_He.pdf. וכן רמי לוי שיווק השקמה דו"ח תקופתי לשנת 2015 חלק 3 עמוד 10 (2016). http://maya.tase.co.il/reports/details/1026752


Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon
דרכי יצירת קשר

"בצדק!" - עמותה למדיניות יהודית (ע"ר)

טרומפלדור 41 פתח תקווה

טלפון: 03-5317921

פקס: 077-5329494

דואר אלקטרוני: office@betzedek.org.il

דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בר אילן.לשעבר שותף ומנהל חטיבת הייעוץ בחברת תבור כלכלה ופיננסים.במסגרת עבודתו בתבור ייעץ למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים, לבנקים, לחברות ביטוח, לפירמות גדולות ולשוק ההון.בין השאר ליווה את הפרטת נמל אילת, את הסכם הסחר עם סין, את בחינת כדאיות המענקים לאינטל, את תוכנית ההתייעלות של רשות האכיפה והגבייה...

1 / 21

Please reload

כל הזכויות שמורות לעמותת "בצדק!" 2016