הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לסטודנטים הלומדים בחו"ל), התשע&quot

עמדת המדד-התנגדות מלאה

  • עיקרי החוק

פטור מלא מתשלום דמי ביטוח לאומי לסטודנטים הלומדים בחו"ל.

  • תמצית חוות הדעת

ביטוח לאומי איננו ביטוח רגיל בו הפוליסה נקבעת על פי רמת הסבירות שהמבוטח יזדקק לביטוח אלא כמערכת חברתית של ערבות הדדית בה כל מבוטח משלם על פי הכנסתו. גם אנשים שאינם עובדים מחויבים בתשלום מינימאלי של ביטוח לאומי, בתוכם סטודנטים, וכן אזרחים המתגוררים בחו"ל אינם פטורים. על כן אין סיבה לראות סטודנטים הלומדים בחו"ל כחריגים משאר האזרחים.

  • פרטים טכניים על הצעת החוק

הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת באסל גטאס, ג'מאל זחאלקה, יואב בן צור, אוסאמה סעדי ועבד אל חכים חאג' יחיא בתאריך 23.5.2016. הצעות דומות הוגשו בעבר על ידי חבר הכנסת זחאלקה בכנסות התשע עשרה והעשרים.


  • רקע

בתקנון הביטוח הלאומי מוזכרות מספר תקנות לגבי השוהים בחו"ל באופן כללי. לפי התקנון, השוהים במספר מוגדר של מדינות עימן חתם המוסד לביטוח לאומי על חוזה, פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי אך ממשיכים להיות חייבים בתשלום דמי ביטוח בריאות (תשלום הביטוח הלאומי לסטודנט נחלק לשני מרכיבים: ביטוח לאומי – 22 ₪, וביטוח בריאות – 103 ₪). לאור זאת, יש לסקור את נימוקי המציעים ולבדוק האם סיבות אלו מוצדקות דיין על מנת להחריג את הסטודנטים מכלל אזרחי ישראל השוהים בחו"ל.

המציעים טוענים שמכיוון שהסטודנטים חוסכים כסף למדינה בשני מישורים, על המדינה לקזז את החיסכון באמצעות פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי. המישור הראשון בו נחסך כסף למדינה הוא במישור האקדמי - במקום שמדינת ישראל תסבסד להם את התואר, הסטודנטים הללו לומדים בחו"ל ומשלמים על התואר במלואו. אולם הסבסוד הממשלתי פתוח עקרונית בפני כולם באופן שווה, ועל כן אם מישהו לא מקבל אותו אין זו טענה לביטול חובות תשלום אחרות למדינה. הדבר דומה למי שיטען שמכיוון שיש לו רק שני ילדים ולא חמישה המדינה חוסכת עליו כסף בתשלום קצבאות ילדים ועליה לקזז את הסכום מתשלום מס ההכנסה.

שנית, טוענים המציעים שלמדינה נחסך כסף במישור הרפואי, מכיוון שאותם סטודנטים אינם מקבלים טיפול רפואי בארץ. אלא שבניגוד לביטוח פרטי, דמי הביטוח הלאומי אינם נקבעים לפי המבוטח ומידת הסיכון בה הוא מצוי אלא באופן פרוגרסיבי, קרי, על פי ההכנסה של המבוטח. ככל שההכנסה יותר גדולה, כך ישלם המבוטח יותר, אף אם הוא נמצא בקבוצת סיכון מועטה וכמעט ואין סיכוי שהוא יזכה לסיוע מהביטוח הלאומי. ההיגיון העומד בבסיס שיטה זו הוא שאין האדם משלם את דמי הביטוח רק על עצמו אלא זהו מס המממן רשת ביטחון עבור כלל האזרחים.

הלכך, גם אם אדם מסוים נמצא כרגע בקבוצת סיכון פחותה או שאין שום סיכוי שהוא יקבל טיפול רפואי בישראל מסיבות מהותיות או טכניות, עדיין עליו לשלם את דמי ביטוח הבריאות.

על פי ההיגיון העומד בבסיס הצעת החוק יש לפטור גם אזרחים הגרים בארץ ובחרו שלא להשתלב בעולם האקדמיה או כל אזרח ישראל השוהה בחו"ל. על פי התקנון, כולם צריכים לשלם - בין אם הם ייהנו מהביטוח ובין אם לאו, בין אם הם מקבלים סבסוד אחר מהמדינה ובין אם לאו, ובין אם הם עשירים או עניים.

בדברי ההסבר נוסף נימוק כי סטודנטים אלה אינם עובדים ולכן מוצדק כעזרה סוציאלית לאוכלוסיה חלשה. ראשית, לא ברור במה שונים הסטודנטים בארץ מהלומדים בחו"ל באשר ליכולת לעבוד ולהתפרנס, ומלבד זאת, כאמור, על פי תקנון הביטוח הלאומי גם אזרחים שאינם עובדים חייבים בתשלום (סכום גבוה יותר מהסכום הנגבה מסטודנטים).

הרצון להחריג מהכלל הזה את אוכלוסיית הסטודנטים הלומדים בחו"ל הוא תמוה בלשון המעטה, ויש לדחות את ההצעה.



  • השפעה תקציבית

על פי נתוני ה-OECD, בשנת 2012 למדו בחו"ל 17,597 סטודנטים ישראליים.[1] בחישוב תשלום חודשי של 125 ₪, עולה כי מדובר באבדן הכנסה של למעלה מ-26 מיליון ₪ בשנה. כמובן שככל שמספר הלומדים בחו"ל עולה מדובר בסכום גבוה יותר.




  • פיזיבליות אכיפה

אין מניעה לאכוף את החוק.


  • התאמה לערכי המדד

הערך המרכזי העומד בבסיס רעיון הביטוח הלאומי הוא ערך הערבות ההדדית, במיוחד בהקשר של ביטוח הבריאות. ביטוח הבריאות מספק מענה לצרכים רבים שאינם מכוסים על ידי ביטוחים פרטיים.

אמנם ישנם שינויים שרצוי לבצע במערך הביטוח הלאומי מבחינת חלוקת הכספים, אך כל עוד הוא במתכונתו הנוכחית אין לתת פטור לקבוצות מסוימות באוכלוסיה. הערבות ההדדית בחברה אינה תלויה במידת ההזדקקות של כל פרט לאותה קופה ציבורית.

בהקשר זה רצוי לציין, כי גם אותם סטודנטים הלומדים בחו"ל, אם יזדקקו חלילה לניתוח או אשפוז, יעדיפו לחזור לישראל ולהשתמש במערך הבריאות בארץ. העובדה שהם נמצאים כעת בחו"ל אינה מבטיחה שלא ישתמשו בשירותי הרפואה בישראל. אולם גם אילו נמצא לכך פתרון, ערך הערבות ההדדית, שהוא ערך מרכזי בתפישה החברתית ביהדות, אינו מאפשר חשיבה מסוג זה.

לפיכך, אנו מתנגדים להצעת החוק.



[1] מ.מ.מ , נתונים על סטודנטים ערבים ישראלים הלומדים בחו"ל, http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03759.pdf 19.1.2016



Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon
דרכי יצירת קשר

"בצדק!" - עמותה למדיניות יהודית (ע"ר)

טרומפלדור 41 פתח תקווה

טלפון: 03-5317921

פקס: 077-5329494

דואר אלקטרוני: office@betzedek.org.il

דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בר אילן.לשעבר שותף ומנהל חטיבת הייעוץ בחברת תבור כלכלה ופיננסים.במסגרת עבודתו בתבור ייעץ למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים, לבנקים, לחברות ביטוח, לפירמות גדולות ולשוק ההון.בין השאר ליווה את הפרטת נמל אילת, את הסכם הסחר עם סין, את בחינת כדאיות המענקים לאינטל, את תוכנית ההתייעלות של רשות האכיפה והגבייה...

1 / 21

Please reload

כל הזכויות שמורות לעמותת "בצדק!" 2016