חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של הגרלות והימורים

עמדת המדד-תמיכה מלאה

  • עיקרי החוק

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של הגרלות והימורים מבקשת לקבוע בחקיקה חובת פרסום ההשלכות השליליות של הגרלות והימורים ופרסום של סיכויי הזכייה במוצר הגרלה או הימור באופן מדויק, זאת על מנת להקטין את הסיכוי להימור חסר אחריות הנובע מהטעיה וממכירת אשליות.

בין היתר מבקש החוק להטיל איסור על פרסום בשבח הגרלה או הימור כשלעצמם ו/או פרסום תוכן פרסומי העלול ליצור את הרושם שהימורים או הגרלות עשויים לשפר את מצבו הכלכלי של המשתתף או את מעמדו החברתי.

  • תמצית חוות הדעת

הצעה זו תואמת את ערכי המדד מכמה סיבות עיקריות:

  1. הפרסומות הקיימות של גופי ההימורים מהוות הטעיה צרכנית.

  2. ביחס לאוכלוסייה המועדת להתמכרות, פרסומות אלו מהוות סכנה והן בגדר "מכשול בפני עיוור".

  3. הצעה זו אינה מהווה התערבות רגולטורית ופגיעה בקניין הפרטי שכן גופי ההימורים החוקיים כיום הם גופים ממשלתיים. לא ייתכן שגופים ציבוריים יטעו את הציבור, יציבו מכשול בפני עיוורים ויגרמו למקרים קשים של הידרדרות כלכלית ומוסרית.

  4. חלק מההצדקה לקיומם של גופי הימורים ציבוריים הוא תפקידם ככלי לגיוס צדקה ומשאבים לטובת הקהילה. פרסומות המדגישות את הצד החווייתי של ההימור מהוות טעם לפגם.

  • פרטים טכניים על הצעת החוק

הצעה חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של הגרלות והימורים, התשע"ו-2016 אושרה בקריאה טרומית ע"י מליאת הכנסת.

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת העשרים ביום י"ג באדר א' התשע"ו – 22.2.16 על ידי חבר הכנסת רועי פולקמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2653/20).

בכנסת ה-17 הוגשה הצעת חוק של חברת הכנסת רונית תירוש, לפיה ייאסר, בין השאר, פרסום של אתרי אינטרנט העוסקים בהימורים וסליקת חיובים שמקורם בהימורים על ידי חברות אשראי בישראל. הצעת החוק נדונה בועדת חוקה חוק ומשפט לצורך הכנה לקריאה ראשונה. במסגרת הדיון התנגדה הממשלה להצעה בטענה כי החקיקה הקיימת מספקת פתרונות בעניין זה. הצעת חוק דומה הוגשה בכנסת ה-18 על-ידי חברי הכנסת זבולון אורלב ורונית תירוש.


  • רקע


תופעת ההימורים


על פי הספרות המקצועית,[1] ההגדרה של הימור היא סיכון כסף או כל דבר בעל ערך על תוצאות אירוע שיש בהן מקריות ואשר אין לדעת בבירור מה תהיינה, כמו הטלת קוביות, משחק קלפים ועוד. בפעילות ההימורים נכללים סוגים שונים של משחקים או פעילויות אחרות, שמתבססים בחלקם על מזל בלבד ובחלקם — גם על מיומנות.

ע"פ המחקר, מקובל לחלק את רצף ההימורים לחמש דרגות בין 0-ל 4. בדרגה 0 יהיו האנשים שאינם מהמרים כלל; דרגה 1 מייצגת אנשים שהימורים בעבורם הם בילוי שאינו מוביל לתוצאות חמורות; בדרגה 2 יסווגו כאלה שהתנהגות ההימורים שלהם מובילה לתוצאות שליליות כלשהן, והיא אמנם יכולה להוביל למצב פתולוגי, אך גם למיתון חומרת ההימור, כלומר חזרה לדרגה 1; בדרגה 3 נכללים המהמרים הפתולוגיים. אלו הם בדרך כלל המהמרים המסווגים לפי המדדים האבחוניים שקבע האיגוד האמריקני לפסיכיאטריה (American Psychiatric Association, 2000) בקטגוריה של בעלי הפרעות בשליטה על דחפים ( impulse-control disorder) על פי מדדים אלה, אדם יאובחן כמהמר פתולוגי אם הוא עונה לפחות על חמישה מדדים מתוך עשרה, למשל: צורך להגדיל את סכומי הכסף שבהם הוא מהמר במטרה לחוש את הריגוש הרצוי, חוסר מנוחה או עצבנות בעת ניסיון להפחית או להפסיק את ההימורים, שקרים לבני משפחה ולאחרים כדי להסתיר את המעורבות בהימורים, סיכון או איבוד קשרים משמעותיים כתוצאה מהימורים ועוד; דרגה 4 מתייחסת למהמרים פתולוגיים הפונים לטיפול בבעיה זו.

לאחרונה הוגדרה במחקר התנהגות ההימורים כ"התמכרות סמויה" וזאת בשל שתי סיבות עיקריות: האחת היא שלהתנהגות זו אין סממנים פיזיים גלויים, דבר אשר מקל על הסתרתה; הסיבה השנייה היא שהתנהגות זו אינה נתפסת על ידי מתבגרים והוריהם כהתנהגות שעשויה להוביל להתמכרות.

התאוריות הפסיכולוגיות-חברתיות מדגישות את תפקידם החשוב של גורמים סביבתיים ותרבותיים בעידוד התנהגות הימורים, כגון: נגישות למקומות הימורים, הזדמנות להמר וכן יחסם של ההורים וקבוצת השווים להתנהגות ההימורים. לפי תאוריות אלה, ערכים ואמונות של חברות ותרבויות יכולים להשפיע על עיצוב התנהגויות הימורים באמצעות מתן לגיטימציה חוקית וחברתית לסוגי הימורים מסוימים.

תאוריית הלמידה החברתית מייצגת אף היא את התאוריות הפסיכולוגיות-חברתיות בהדגשת יחסי הגומלין בין התהליכים הפסיכולוגיים, החברתיים והתרבותיים. לפי תאוריה זו התנהגות ההימורים נלמדת דרך צפייה בהתנהגות של הסביבה וחיקויה או בעקבות הערצה. מכלול הגורמים בסביבה שדרכם נלמדת התנהגות ההימור עשויים להיות ההורים וכן הטלוויזיה, אשר משדרת הגרלות ופרסומות הימורים.

בעיית ההימורים מחריפה במיוחד בקרב בני הנוער. ממצאי המחקר בארצות מערביות מצביעים על כך שבהשוואה למבוגרים, מתבגרים עוברים מהר יותר משלב של הימורים חברתיים להימורים פתולוגיים וכי שיעור ההתמכרות להימורים בקרב בני נוער גבוה פי שניים עד ארבעה משיעורו בקרב מבוגרים.

חשוב לציין כי בין הגורמים להימורים ישנם גורמים קהילתיים, שבאים לידי ביטוי בחוקים ונורמות קהילתיים המעודדים הימורים, נגישות למקום ההימור, קבלה חברתית, אמצעי תקשורת ופרסום.


הימורים בישראל


א. המצב החוקי


ב-20 בינואר 1964 התקבל בכנסת תיקון לדיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים), התשכ"ד-1964. התיקון הוסיף לחוק העונשין את סימן י"ב ולפיו אסורים מכול וכול עריכת משחקים אסורים, הגרלות או הימורים, וכן אסורה ההשתתפות במשחק אסור, אך לא בהימורים ובהגרלות. החוק קובע עונשים למי שמארגן או עורך או משתתף בארגון או בעריכת משחק אסור, הגרלה או הימור, למי שמחזיק או מנהל מקום למשחקים אסורים, להגרלות או להימורים ולמי שמשתתף במשחקים אסורים. לפי החוק ניתן לגזור על המשחק משחק אסור מאסר של שנה אחת או קנס.

החוק מתיר עריכת הימורים והגרלות באישור מראש של משרד האוצר. מפעל הפיס מקבל מזה עשרות שנים היתר לעריכת הימורים המתחדש מדי מספר שנים. בהיתר נקבע כי יתרת הפדיון מההגרלות שעורך מפעל הפיס תועבר למדינה ותופנה לבניית כיתות לימוד וגני ילדים.

באוקטובר 2007 התקבל בכנסת תיקון לחוק ולפיו נאסרת מכירת כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים.

בחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967 נקבע כי תוקם מועצה להסדר ההימורים בספורט ורק היא תהיה מוסמכת לארגן ולערוך הימורים על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט. בחוק נקבע כי הסכום שיוותר בידי המועצה מעריכת ההימורים, לאחר ניכוי התשלומים לזוכים והוצאות המועצה ישמש לקידומם ולפיתוחם של תרבות הגוף, החינוך הגופני והספורט בישראל.




ב. רווחי מפעל הפיס


הרווח של מפעל הפיס בשנת 2015 עמד על 1.7 מיליארד שקל. האוצר מקבל מסכום זה 46.25%, ומעביר את הכסף למשרד החינוך למען בינוי של כיתות לימוד וגני ילדים. סכום זהה המועבר לרשויות המקומיות משמש לבניית אולמות ספורט ומתקני ציבור ועוד כ-7% מההכנסות של הפיס מחולקים למלגות ומיזמים חברתיים שונים.

על-פי נתוני מפעל הפיס, בשנת 2015 הסתכמו מכירותיו בכ-8 מיליארד שקל. 9% ממכירותיו היו ממכונות המזל, והן היוו כ 24% מהרווח הנקי שלו.



ג. היקף תופעת ההימורים בישראל:


על פי המחקר[2] בעשור האחרון חל גידול ניכר בהיקף ההימורים הנערכים על ידי הגופים המורשים לערוך הימורים בישראל – מפעל הפיס והמועצה להסדר הימורים בספורט. בתקופה זאת נוספו סוגים חדשים של משחקים שחלקם זמינים אף באינטרנט, שוכללה שיטת ההימור באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, גדל מספר ההגרלות השבועיות, נוספו נקודות מכירה, הוגדלו סכומי ההגרלות, גדל היקף הפרסום בתקשורת וגדלו ההכנסות מהימורים.

כיום מפעל הפיס מפעיל משחקי הימורים רבים, (דוגמת: לוטו, תכנית המנויים, חיש-גד, צ'אנס ועוד). כן מציבים זכייני המפעל כ-500 מכונות הימורים אלקטרוניות (חיש-גד אלקטרוני) ברחבי הארץ. המועצה להסדר הימורים בספורט מאפשרת הימורים מסוגים שונים על תוצאות משחקי ספורט (טוטו ווינר) וכן מפעילה אתר להימורים באינטרנט.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משק בית ממוצע הוציא בשנת 2007, 20 ₪ בחודש על הימורים.

לפי מחקר שנערך על ידי פרופ' רונן שמיר לפי הזמנת המועצה להסדר הימורים בספורט, 31.4% מן המשתתפים דיווחו כי הם נוהגים להשתתף בהגרלות של מפעל הפיס או הטוטו. 45.5% מן המהמרים נוהגים להמר מספר פעמים בשנה, 20.3% פעם בחודש, 19.7% פעם בשבוע ו-4.7% מספר פעמים בשבוע. 15.9% מן הנשאלים דיווחו כי מישהו ממכריהם או בני משפחתם משקיע סכומי כסף גדולים מדי בהגרלות של מפעל הפיס או של הטוטו.

הגיל הממוצע להתחלת ההשתתפות בהימורים הוא 11.6 שנים. 23.1% מבני הנוער המשתתפים במדגם דיווחו על התנהגות בעייתית כלשהי הקשורה בהימורים, דוגמת פגיעה בתפקוד, פגיעה בקשרים חברתיים, קונפליקטים עם הסביבה ואיבוד שליטה. 5.5% מבני הנוער, שהם 7% מבני הנוער שדיווחו כי הם מהמרים, העידו על ארבע התנהגויות בעייתיות או יותר הקשורות בהימורים והתנהגות ההימורים שלהם מוגדרת כהתנהגות פתולוגית.

יש להעיר כי נוסף על הימורים חוקיים, קיימת בישראל תופעה רחבה של הימורים שאינם חוקיים, ובהם בתי קזינו, בינגו, הימורים באינטרנט, הימורי ספורט, מכונות מזל וקרבות בעלי חיים. להערכת משטרת ישראל המחזור הכספי בענף הוא 10 עד 15 מיליארד ₪ בשנה. ההימורים הבלתי חוקיים הם אחד ממחוללי הפשיעה המשמעותיים במדינה ומהווים ענף כלכלי מרכזי עבור ארגוני הפשיעה, הכרוך בהלבנת הון, בפעילות השוק האפור ובאלימות.

על פי פרסומים בעיתונות[3], הכנסות מפעל הפיס בפריפריה החברתית והגיאוגרפית גדולות באופן יחסי לאזורים מבוססים בארץ, תוך טענה כי לאוכלוסיות חלשות קל יותר "למכור אשליות". וועדה מיוחדת בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, צפויה להגיש טיוטת המלצות לתגובות הציבור בזמן הקרוב. על פי פרסומים בעיתונות,[4] גורם המקורב לוועדה דיווח כי בדיקותיה העלו כי פעילותם של שני גופי ההימורים (מפעל הפיס והטוטו) מתאפיינים בחוסר יעילות בהשוואה לגופי הימורים דומים שפועלים במדינות אחרות בעולם, ו"נמצא כי היחס בין הכסף שמושקע בהימורים והכסף שחוזר לאחר מכן לרווחת הציבור נמוך בישראל בשיעור ממוצע של כ-5% מרוב המדינות שנבדקו". עוד טוען הגורם כי בהשוואה בינלאומית נמצא כי האזרחים בישראל מהמרים יותר מאזרחים במדינות אחרות.



יחס המשפט העברי להימורים


על-פי המשפט העברי, פסולה עדותו של המשחק בקוביה: "ואלו הן הפסולין: המשחק בקוביא, והמלוה בריבית, ומפריחי יונים וסוחרי שביעית..." (משנה סנהדרין ג, ג). ביחס לסיבה לפסול של מהמרים, המוגדרים בספרות ההלכתית בשם גורף: "משחק בקוביה", נאמרו מספר טעמים: דעה אחת קובעת כי מדובר במעין גזל, שכן אין גמירות-דעת מלאה אצל המשחק בקוביה. הוא איננו מתחייב כלפי חברו מתוך רצון, שכן הוא סבור ומקווה שהוא עצמו ינצח, ואם הפסיד אינו נותן ברצון. דעה אחרת סבורה שהסיבה לפסול של מהמרים היא מפני "שאינם עסוקים ביישובו של עולם". כלומר משום שההימורים מעודדים חוסר פרודוקטיביות. כב' השופט א' גרוניס הביא פרשנות נוספת למשמעות של חוסר העיסוק "ביישובו של עולם": "על פי ההסבר הראשון, כשם שרגילים המהמרים לשקר במהלך משחקי ההימורים ואינם מתביישים בכך, כך עלולים הם לשקר אף כשהם נותנים עדות בפני בית משפט. על פי ההסבר השני, גס ליבם של המהמרים בערך כספם שלהם. לכן, עלולים הם להיות גסי לב אף בערך כספם של אחרים ולא להכיר במשמעותו של קנס כספי הניתן בעקבות מתן עדותם".[5]

זאת ועוד, קיומם של מכורים להימורים, בא לידי ביטוי בספרות השאלות והתשובות, כדוגמת זו של הרשב"א (שו"ת הרשב"א ב, רפו):

עוד שאלת: מי שלוה מעות על כסות אשתו, ואבדם בקוביא...

גם המהר"ם מרוטנבורג (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, ד, פראג, תק) נשאל בענין זה:

וששאלת על אחד שישב תוך קהל ועדה ואמר אם אשחוק עוד בקוביא אתן ה' זקוקי' לצדקה וכך אמר כמה פעמים ועבר על נדרו.

ר' אליעזר פאפו בספרו פלא יועץ (קושטא, תקפ"ד, ערך "שחוק") מתאר את גורלם של המשחקים בקוביה: "... וגם בזה רבו המתפרצים, אשר זה דרכם כסל למו ואומנותם בכך לאבד כמה לילות וכמה ימים בשחוק, בבתים ובגגות ובקרנות, ומשקיעים כמה ממון וכמה נפשות עד שיש שמכלים את ממונם. אף אם כביר מצאה ידם, לכל יש מוצא וסוף שגוזלין וחומסין ובני ביתם מוטלים ברעב; עוללים שאלו לחם ופורש אין להם, שאין מתעסקין בישובו של עולם להביא טרף לביתם... ועל חייהם אינם חסים ואין מפנים עצמם מן השחוק אפילו לאכול בשעת אכילה ולישון בשעת שינה, ומי שהורגל במנהג הרע של השחוק, גם כי יזקין לא יסור ממנו, אם לא שבכוח יגבר איש".[6]


בקהילות ישראל, בין בספרד ובין באשכנז, נעשה מאמץ לבלום ולצמצם את התופעה בעזרת תקנות שונות, [7]ואכן זהו אחד הנושאים הבולטים בתחום תקנות הקהל. היקף התקנות ושכיחותן הושפעו מפסיקת ההלכה בשאלה האם מותר להמר. בספרד, בה נפסק שההימורים אסורים, התקנות מעטות יותר, ופסקי ההלכה רבים, [8] ובאשכנז, בה נפסק שהימורים אינם אסורים, התקנות רבות. [9]

אמנם מרבית התקנות כוונו למהמרים עצמם אך הרדב"ז למשל גזר גם על המארגנים:[10]

ואע"ג דאין עתה ב"ד חשוב להפקיר ממון, מ"מ לשבר מלתעות עול ולהוציא טרפו מבין שיניו הרשות בידם ובלבד שיהיה לבם לשמים. וכ"ש בנידון דידן (=משחקים בקוביה), דאיכא מאן דפסק דמדינא מוציאין מידו; כדאי הם לסמוך עליהם ליסר הרשעים ואותם שאינם מתעסקים בישובו של עולם.

וכן אני דן לכל המשחקים בקוביא... אני מוציא מידם משום גדר, שכשידעו שמחזירין מה שהרויחו לא יתעסקו וימשכו כל כך אחר השחוק אשר הולך יועצים שולל והחרוב במים גדולים.

חלק מהפוסקים בימינו אמנם התירו לארגן הגרלות למטרת צדקה אך היתר זה ניתן בדיעבד וכשמוצו השיטות הראויות יותר לגייס את הכספים.




  • השפעה תקציבית

ההשפעה התקציבית באה לידי ביטוי בשני פרמטרים:

  1. אנו צופים שהגבלת הפרסומות והשיווק של הימורים יפחיתו את הכנסות מפעל הפיס. כפי הידוע, חלק מהכנסות אלה מופנות לצורך השקעה חוזרת בקהילה, בעיקר בבניית מבני ציבור. אולם, חלק ניכר מההכנסות מופנה לתשלום משכורות ולהוצאות "הנהלה וכלליות". לאור אופיים של הסכמי ההעסקה במגזר הציבורי בישראל אנו חוששים שירידת הפעילות הצפויה תפגע קודם כל בתקציב ההשקעה בקהילה ואילו רמת הוצאות ההנהלה תישאר ללא שינוי. מומלץ לבחון האם לאור הירידה ברמת הפעילות ניתן לקצץ, לפחות באופן יחסי, את כמות התקנים והוצאות ההנהלה.

  2. לשיטתנו ההשפעה התקציבית הישירה כתוצאה מריסון תופעת ההימורים עשויה להיטיב עם המשק, שכן מניעת זליגה של אוכלוסיות חלשות לידי עוני, תאפשר לצמצם בעתיד את הוצאות המשק לצרכי רווחה. אמנם קשה לאמוד בשלב זה את גודל הירידה ברמת ההשקעה בקהילה מול הצמצום הצפוי בהוצאות הרווחה אך האפשרות שהמשק יצא נשכר מהמהלך גם מבחינה תקציבית היא בהחלט סבירה.

  • פיזיבליות אכיפה

אנו מעריכים כי האכיפה במקרה הזה תהיה יעילה ברוב המקרים, מכיוון שמפעל הפיס, שהוא מוסד ההימורים החוקי היחיד במדינת ישראל, הוא מוסד ציבורי גדול, שלא יפעל בניגוד להוראות החוק. העובדה כי מדובר בפרסום, שהינו מטבע הדברים גלוי לכל, בוודאי תגביר את האכיפה ואת היעילות של מימוש חוק זה.

  • התאמה לערכי המדד

ישנן שלוש בעיות עיקריות בשיטת הפרסום:


  1. ביחס לכלל הציבור חלק מהפרסומות הן מטעות. כפי שהוכח בספרות המחקרית, לבני אדם יש נטייה, מסיבות שונות, לייחס הסתברות גבוהה מידי לאירועים בעלי הסתברות נמוכה.[11] התופעה מכונה: Favourite-Longshot Bias או Regression bias. פרסומות המציגות את סיכויי ההצלחה כגדולים ממה שהם באמת או מציגות את ההימורים כדרך טובה לשיפור המצב הכלכלי [12] מגדילות את ההטיה הזו ומהוות בפועל הטעיה.

  2. ביחס לציבור המועד להתמכרות, פרסומות המשווקות את ההנאה מההימור וההנאה הצפויה מהזכייה הן מלכודת מסוכנות שעומדות תחת הקטגוריה של "לפני עיוור" או בלשונו של הרמב"ם: [13] "כל המכשיל עור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת או שחיזק ידי עוברי עבירה שהוא עור ואינו רואה דרך האמת מפני תאוות לבו הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול. הבא ליטול ממך עצה, תן לו עצה ההוגנת לו." כלומר, יש איסור לסייע לאדם לעשות מעשה שיזיק לו, וזאת למרות שהאדם בחר בכך מרצונו הטוב.

  3. היחס הסלחני יחסית להימורים ממוסדים נובע מייעודם של כספי הרווחים המופנה לטובת הקהילה. פרסומות המדגישות את חוויית ההימורים והזכייה מציפות את הנזקים החברתיים של ענף ההימורים ומהוות טעם לפגם. אחד מערכי המדד החשובים הוא האחריות האישית ואכן מוטלת חובה על המהמרים שאינם מכורים לקבל החלטה מושכלת על רכישת הכרטיס מול סיכויי הזכייה וכן מוטלת אחריות על המועדים להתמכרות ועל סביבתם הקרובה לעשות ככל יכולתם על מנת להימנע מנפילה. לכן ייתכן ולו היה מדובר ביזמים פרטיים היינו ממתנים את הביקורת על הפרסומות ואת התמיכה בהצעת חוק שקוראת להתערבות ממשלתית בנושא. אך מכיוון שגופי ההימורים כיום הם מוסדות מדינה, לא ייתכן שהמדינה תטעה את תושביה ותיתן מכשול בפני עיוורים. בעניין פרסום הסיכוי לזכייה, חשוב להבין כי יש הרבה סוגי הגרלות ולכל אחת יש כמה מיני פרסים ולכל פרס הסתברות אחרת. בכל סוג הימור יחס ההחזר שונה, כלומר אחוז מהפדיון שחוזר למשתתפים כפרסים. אם האחוז הוא 60 פרושו ששיעור המס הגלום בהגרלה הוא 40. זה גם אומר שתוחלת התשואה על 1 שקל שהולך להימור הוא 40%-. הנקודות הללו צריכות להילקח בחשבון כאשר מחייבים להציג את סיכויי הזכייה בכל הגרלה. התופעה של הידרדרות אוכלוסיות חלשות לעוני בעקבות הימורים ששווקו באגרסיביות על ידי המדינה לא יכולה להיות מקובלת במדינה יהודית ולכן ניתן לקבוע שהצעת החוק, בכפוף לתיקון הנוסח שהצענו, תואמת את ערכי המדד.

[1] ראו: התנהגות הימורים בקרב בני נוער: תאוריה ומחקר בל גבריאל-פריד (מתוך מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, גיליון 26, טבת תשס"ח — דצמבר 2008) וכל האסמכתאות בגוף המאמר.


[2] אתי וייסבלאי, הימורים והתמכרות להימורים בקרב בני נוער: מניעה וטיפול, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 21 בדצמבר, 2009

(http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02362.pdf)


[3] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001119815


[4] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001130563


[5] עע"מ 4436/02 תשעים הכדורים - מסעדה, מועדון חברים נ' עיריית חפה – המחלקה לרישוי עסקים דינים-עליון כרך סז, 77 בפיסקה 9.


[6] למקורות נוספים, ולהיבטים פסיכולוגיים, היסטוריים ומשפטיים של משחקי הקוביה בישראל ובעמים, ראו: י' בזק, "משחקי-קוביא בהלכה העברית ובמשפט המקומי" הפרקליט טז (תש"ך) 47.


[7] הרב י. שציפנסקי, התקנות בישראל, ד-תקנות הקהילות, עמ' תכז-תלב


[8] שם, עמ' תכח-תכט


[9] שם, עמ' תל-תלב


[10] שו"ת רדב"ז א, תקיז


[11] ראו למשל: Why is There a Favourite-Longshot Bias in British Racetrack Betting Markets, Williams and Paton, The Economic Journal 1997


[12] כגון הפרסומת של חיש גד: "בא'נה זה אחלה כסף", וכן הפרסומת להגרלה השבועית של מפעל הפיס: "מה יסדר לך את החיים?"


[13] רוצח יב, יד



Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon
דרכי יצירת קשר

"בצדק!" - עמותה למדיניות יהודית (ע"ר)

טרומפלדור 41 פתח תקווה

טלפון: 03-5317921

פקס: 077-5329494

דואר אלקטרוני: office@betzedek.org.il

דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בר אילן.לשעבר שותף ומנהל חטיבת הייעוץ בחברת תבור כלכלה ופיננסים.במסגרת עבודתו בתבור ייעץ למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים, לבנקים, לחברות ביטוח, לפירמות גדולות ולשוק ההון.בין השאר ליווה את הפרטת נמל אילת, את הסכם הסחר עם סין, את בחינת כדאיות המענקים לאינטל, את תוכנית ההתייעלות של רשות האכיפה והגבייה...

1 / 21

Please reload

כל הזכויות שמורות לעמותת "בצדק!" 2016