הצעת חוק ההוצאה לפועל, תיקון - הפטר לחייב מוגבל באמצעים

עמדת המדד-תמיכה חלקית

  • עיקרי החוק

הצעת החוק זו מבקשת לאפשר לרשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב בהוצאה לפועל, המוגדר כמוגבל אמצעים תקופה של לפחות ארבע שנים ואשר חובו לא עולה על 800,000 ₪ כפושט רגל. הצעת החוק מתבקשת להיקבע כהוראת שעה לשלוש שנים בלבד.

  • תמצית חוות הדעת

עקרונית מטרת חקיקה זו תואמת את ערכי המדד. שמיטת כספים היא מצווה יהודית מרכזית וכמוה החוק מהווה פתרון המסייע ליציאה ממעגל העוני, מעודד יעילות כלכלית ומשפר את חירותו של בעל החוב. כמו כן עונה החוק על האיסור לנגוש לווה שידוע שאין לו מה לשלם.

עם זאת, ישנן שלוש בעיות עקרוניות עם הצעת החוק:

  1. פגיעה בקניין הפרטי – החוב הינו קניינו של הנושה. בניגוד לשמיטת כספים שבזמן שחלה האפשרות שההלוואה תישמט היתה ידועה למלווה בזמן ההלוואה ולכן השמיטה אינה מהווה הפקעת קניין, כאן כאשר המדינה מכריזה על הפטר באופן חד צדדי היא בעצם מפקיעה את קניינו הפרטי של הנושה, פעולה זו מנוגדת לערכי המדד.

  2. הגדלת הסיכון המוסרי – מצבם הקשה של החייבים אמנם בלתי נסבל אך הוא מהווה סנקציה כלפי חייבים פוטנציאלים אחרים. החלת החוק עלולה לעודד אנשים נוספים לקחת על עצמם יותר התחייבויות ויותר סיכונים ביחס למצב כיום.

  3. סגירת דלת בפני לווים - הכרזה מהווה איתות למלווים שהמדינה יכולה להחליט שהיא מוחקת את החובות כלפיהם והם ימנעו מלהלוות. נזכיר שזה היה היסוד לתיקון הפרוזבול מלכתחילה.

לפיכך אנחנו תומכים בהצעת החוק רק מבקשים להכניס השינוי הבא. כאמור ישנה בעיה ערכית עם מצב שבו המדינה מפקיעה את החוב מידי הנושה. מנגד, מדובר בהליכים שעלותם למערכת הגביה ולמשק אינה כלכלית ואף פוגעים בחירותו של החייב. לכן אנו מציעים כי המדינה לא תפקיע את החוב ולא תספק הפטר אך תכריז כי היא מושכת את ידה מהטיפול בגביית החוב.

המשמעות המעשית היא כמעט זהה. מהחייב יוסרו הסנקציות והוא יוכל לצבור רכוש ולהשתקם כלכלית. הנושה, ללא סיועה של המדינה, לא יוכל לגבות את חובו בפועל. לאחר תקופה משמעותית, נניח 10 שנים, מצבו הפיננסי של בעל החוב ייבחן שוב ויוחלט האם החוב חוזר לגביה או לא. במהלך התקופה החוב לא יצבור ריבית פיגורים אלא רק הצמדה על מנת לשמור על ערכו. על מנת שלא לספק תמריץ שלילי שימנע מהחייב להשתקם לקראת הבדיקה, ייקבע שההחלטה האם להחזיר את הליכי הגביה תתקבל רק אם מצבו של החייב השתפר משמעותית כך שהחזר החוב לא יהווה נטל משמעותי עבורו.

כמו כן המדינה תספק הגנה לחייב מפני נושים אלימים שינסו לגבות את החוב באופן פרטי.

כמו כן אנו ממליצים כי במקביל לחקיקה זו ייבחן גם מעמדה החוקי של ריבית פיגורים מחייב המוגדר רשמית כמוגבל באמצעים.

  • פרטים טכניים על הצעת החוק

  1. ההצעה במתכונתה הנוכחית מוגשת מטעם הממשלה.

  2. להצעת החוק זו קדמו גרסאות רבות שהוצעו על ידי מספר רב של חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית.

  • רקע

מהו "חייב מוגבל אמצעים"?

חייב אשר הופעל נגדו הליך של גביית כספים דרך ההוצאה לפועל ואין לו יכולת להשיב את החוב באמצעות הנכסים אשר ברשותו בפרק זמן סביר, לפי מדרגות חוב-סכום אשר נקבעו בחוק. כך לדוגמא אם החייב לא יכול להחזיר חוב של עד 20,000 תוך שנתיים, יכול הנושה או רשם ההוצאה לפועל להכריז על החייב כמוגבל אמצעים. כאשר הוכרז חייב כמוגבל אמצעים יכול רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת יכולת, לקבוע לחייב סכום חודשי מוגדר אותו יהא חייב לשלם לנושה. למעשה מטרתו של הליך זה היא לאפשר לחייב שאובייקטיבית אין ברשותו את האמצעים להשיב את חובו במועד המקורי אשר נקבע, לפרוס את תשלומי החוב בהתאם ליכולתו הכלכלית.

מהו "פושט רגל"?

כאשר נראה כי לחייב אין אפשרות להחזיר את חובו, יכול החייב או הנושה להגיש בקשה לפשיטת רגל. להליך פשיטת הרגל שתי תכליות, האחת- כינוס נכסיו של החייב על ידי גורם נטול אינטרסים (כונס הנכסים הרשמי) וחלוקתם לנושים השונים בהתאם להוראות החוק. השניה - מתן הפטר לחייב מהחוב שאין ביכולתו לשלם וזאת בכדי לאפשר לו לחזור למעגל העבודה. יש לציין כי בכדי להגיש בקשה לפשיטת רגל על החוב להיות גבוה מ 17,482 ₪. בנוסף על החייב להפקיד יחד עם הבקשה להכרה כפושט רגל פיקדון על סך של 1,600 ₪. במסגרת הליך פשיטת הרגל המתבצע בבית משפט מחוזי יכול השופט לחקור את יכולותיו הפיננסיות של החייב ואת נכסיו, לוודא שהחייב איננו משתמש בהליך בכדי לחמוק מתשלום חובותיו ולהחליט האם להכיר בו כפושט רגל ולפטור אותו מחובותיו בעזרת הפטר. לאחר שבחן שאיננו משתמש בהליך בכדי לחמוק מתשלום חובותיו. השופט גם יכול לקבוע כי החייב יהא תחת "הפטר מותנה" הכפוף להגשת דו"חות תקופתיים על-ידי החייב לבית המשפט בכדי לבחון את התנהלותו הכלכלית של החייב.

רבים מהחייבים המוגבלים בהוצאה לפועל יכולים לפתוח בהליך של פשיטת רגל בבית משפט מחוזי אבל הם לא פונים להליך הזה. נראה שזה קורה בגלל כמה סיבות:

  1. הליך פשיטת הרגל הוא ארוך מאוד מסובך מאוד, ובכלל לא ברור האם בסופו של התהליך החייב יקבל את ההפטר מהחובות אותו הוא מבקש. על מצב זה כתב כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן: "חייבים נותרים בהליכי פשיטת רגל שנים רבות ללא תכלית של ממש בניהול ההליכים. דומה כי הליכים אלה מתנהלים מעצמם, בכוח ההמשכיות גרידא. מעט נתונים להמחשה: בשנים 2003-2010 ניתנו בבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ 23,406 צווי כינוס (קרי: צו לפתיחת הליך פשיטת רגל), מהם ב־29% בלבד (6,805 תיקים) הסתיים התיק בהפטר או בהסדר, ב־22% (5,166 תיקים) הושלכו החייבים מהליך פשיטת הרגל עקב חוסר תום לב או מסיבה אחרת, והיתר, כ־49%, עודם תלויים ועומדים." וכן גם "חייבים לא מעטים נכנסו להליכי פשיטת רגל, אך משם הושלכו אחר כבוד עקב "חוסר תום ליבם", בעקבות פליטתם מפשיטת רגל שבו והסתבכו חייבים אלה מול נושיהם בהליכי הוצאה לפועל, שוב התקשו בפירעון חובותיהם, ניסו את מזלם בשנית בפשיטת רגל וחוזר חלילה[1]."

  2. בנוסף מציין עו"ד ליאור שפירא יו"ר פורום ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין את הפיקדון הגבוה הנדרש ממבקשי פשיטת הרגל: "מי שרוצה הפטר – שיפנה לפשיטת רגל, ואם המדינה רוצה לעזור, שתוותר על האגרה הגבוהה שהיא גובה על כך[2]"

  • הצעת החוק:

הצעת חוק זו מתייחסת ל"חייב מוגבל אמצעים", כאמור ההגדרה משמעותה היא כי לחייב אין אמצעים להשיב את חובו וכל שניתן זה לקצץ ממשכורתו של החייב מדי חודש לטובת השבת החוב. רבים מהחייבים המוגדרים כחייב מוגבל כלל אינם משיבים את הקרן של חובם, אלא עוסקים במשך שנים בהשבת הריבית הנצברת. כיום במערכת ההוצאה לפועל כ-78,000 חייבים מוגבלים כאשר מתוכם כ-10% מוגדרים כחייבים מוגבלים כבר עשור[3]. מספרם של החייבים העתידים להיכנס תחת הגדרותיה של הצעת חוק זו מעורך בכ-22,000 איש. נראה כי לא מיותר לציין כי רובם של החייבים בהליכי ההוצאה לפועל אינם מיוצגים.

הצעת החוק להתייחס אך ורק לחייב המוגדר כחייב מוגבל מעל ארבע שנים ואשר חובו הכולל איננו עולה על סכום של 800,000 ₪.

הצעת החוק מגדירה מספר נוספים קריטריונים בהם על החייב לעמוד:

  1. אין לחייב נכסים הניתנים לעיקול.

  2. החייב עמד בתשלומים שנקבעו לו בשלוש שנים שקדמו להגשת הבקשה להפטר, ואולם אם הרשם השתכנע שהחייב לא עמד בתשלומים בגלל הרעה כלכלית או בגלל נסיבות חריגות ושלא באשמתו ניתן יהיה לוותר על דרישה זו.

  3. אין הליך מקביל להכרה בחייב כפושט רגל בבית-משפט.

  4. החייב לא הוגדר כבר כפושט רגל בעבר, וכן לא הגיש בקשה לפשיטת רגל ונדחה.

הצעת החוק מגדירה גם מקרים בהם לא יוענק פטור לחייב:

  1. מקרים בהם לא היה מוענק לו פטור לפי חוק פשיטת רגל.

  2. מקרים בהם הענקת הפטור תפגע בזוכה, וזאת תוך בחינה של גובה החוב של החייב לכל נושה, גובה ההחזר החודשי בו החייב יכול לעמוד, מצבו הכלכלי של הנושה. הצעת החוק קובעת חזקה כי במקרה בו לחייב ישנו חוב גבוה מ-400,000 ₪ לנושה יחיד תהא חזקה שמתן הפטר יפגע בנושה.

  • פיזיבליות אכיפה

לא רלוונטי

  • התאמה לערכי המדד

אין ספק שעקרונית מטרת חקיקה זו תואמת את ערכי המדד. שמיטת כספים היא מצווה יהודית מרכזית וכמוה החוק מהווה פתרון המסייע ליציאה ממעגל העוני, מעודד יעילות כלכלית ומשפר את חירותו של בעל החוב.

השולחן ערוך (חו"מ סי' צז ס"ב) פסק: "אסור לנגוש את הלוה לפרוע, כשיודע שאין לו, ואפילו להראות לו, אסור, מפני שהוא נכלם בראותו למלוה ואין ידו משגת לפרוע". החלת הסנקציות של ההוצאה לפועל על לווה שידוע שאינו יכול לשלם סותרת עיקרון זה.

לכך יש להוסיף גורם מהותי שאחראי לכמות גדולה של חייבים מוגבלים באמצעים והוא ריבית הפיגורים. ריבית הפיגורים מוצדקת ולגיטימית כשהיא מהווה סנקציה עבור חייב שאינו מוגבל באמצעים, הריבית מהווה קנס ומזרזת את החייב להחזיר את חובו בזמן. כאשר מדובר על חייב מוגבל באמצעים, כלומר עני, לסנקציה כבר אין משמעות. היא אינה עומדת בשום קריטריון של היתר עסקה ומהווה ריבית נשך פוגענית המנוגדת לערכי היהדות.

עם זאת, ישנן שלוש בעיות עקרוניות עם הצעת החוק:

  1. פגיעה בקניין הפרטי – החוב הינו קניינו של הנושה. בניגוד לשמיטת כספים שבזמן שחלה האפשרות שההלוואה תישמט היתה ידועה למלווה בזמן ההלוואה ולכן השמיטה אינה מהווה הפקעת קניין, כאן כאשר המדינה מכריזה על הפטר באופן חד צדדי היא בעצם מפקיעה את קניינו הפרטי של הנושה, פעולה זו מנוגדת לערכי המדד.

  2. הגדלת הסיכון המוסרי – מצבם הקשה של החייבים אמנם בלתי נסבל אך הוא מהווה סנקציה כלפי חייבים פוטנציאלים אחרים. החלת החוק עלולה לעודד אנשים נוספים לקחת על עצמם יותר התחייבויות ויותר סיכונים ביחס למצב כיום.

  3. סגירת דלת בפני לווים - הכרזה מהווה איתות למלווים שהמדינה יכולה להחליט שהיא מוחקת את החובות כלפיהם והם ימנעו מלהלוות. נזכיר שזה היה היסוד לתיקון הפרוזבול מלכתחילה.

מספר נקודות נוספות עליהן ראוי לתת את הדעת:

  1. הצעת החוק מעניקה סמכויות שיפוטיות להוצאה לפועל שהוא בעיקרו גוף ביצועי. כיום כלל לא ברור שמערכת הרשמים ברשות האכיפה ערוכים לטפל כראוי בגל בקשות ההפטר שיגיעו בעקבות הצעת החוק. אמנם מדובר בהוראת שעה ובמצב זמני אך טיבן של הוראות שעה במדינת ישראל להתארך עוד ועוד והדבר עלול ליצור עיוותים משמעותיים במערכת.

  2. בהליך המוצע חסר המעקב על שינוי בהתנהלות הכלכלית של החייב כפי שקיים בהליך פשיטת הרגל.

  3. לא ברור האם ישנו קשר הכרחי בין התקופה של ארבע שנים וגובה החוב אותו מגדירה הצעת החוק לבין היזקקותו של החייב לקבלת הפטר[4].

לפיכך אנחנו תומכים בהצעת החוק רק מבקשים להכניס השינוי הבא. כאמור ישנה בעיה ערכית עם מצב שבו המדינה מפקיעה את החוב מידי הנושה. מנגד, מדובר בהליכים שעלותם למערכת הגביה ולמשק אינה כלכלית ואף פוגעים בחירותו של החייב. לכן אנו מציעים כי המדינה לא תפקיע את החוב ולא תספק הפטר אך תכריז כי היא מושכת את ידה מהטיפול בגביית החוב.

המשמעות המעשית היא כמעט זהה. מהחייב יוסרו הסנקציות והוא יוכל לצבור רכוש ולהשתקם כלכלית. הנושה, ללא סיועה של המדינה, לא יוכל לגבות את חובו בפועל. לאחר תקופה משמעותית, נניח 10 שנים, מצבו הפיננסי של בעל החוב ייבחן שוב ויוחלט האם החוב חוזר לגביה או לא. במהלך התקופה החוב לא יצבור ריבית פיגורים אלא רק הצמדה על מנת לשמור על ערכו. על מנת שלא לספק תמריץ שלילי שימנע מהחייב להשתקם לקראת הבדיקה, ייקבע שההחלטה האם להחזיר את הליכי הגביה תתקבל רק אם מצבו של החייב השתפר משמעותית כך שהחזר החוב לא יהווה נטל משמעותי עבורו.

כמו כן המדינה תספק הגנה לחייב מפני נושים אלימים שינסו לגבות את החוב באופן פרטי.

כמו כן אנו ממליצים כי במקביל לחקיקה זו ייבחן גם מעמדה החוקי של ריבית פיגורים מחייב המוגדר רשמית כמוגבל באמצעים.

[1] http://index.justice.gov.il/Units/ApotroposKlali/PressRoom/NewsLetters/Documents/article.pdf

[2] http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3661061,00.html

[3] דו"ח שנתי של ההוצאה לפועל לשנת 2014

[4] מתוך סקירה של קליניקת הוצל"פ של הקריה האקדמית אונו על הצעת החוק מתאריך 20.07.15


Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon