הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה

עמדת המדד-תמיכה מלאה

  • עיקרי החוק

הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ה–2015[1] מסדירה את מועד התשלומים בידי מוסדות המדינה לספקים ונותני שירותים.

החוק מגביל את מועד התשלום לשוטף + 30 ומחייב את המדינה בריבית (שנתית) של 4% והצמדה במקרה של איחור בתשלום.

  • תמצית חוות הדעת

המשק הישראלי מאופיין במוסר תשלומים נמוך. מדובר על מצב בעייתי, מוסרית וכלכלית, ובמיוחד כשמדובר על מוסר התשלומים של המדינה:

  1. אובדן האמון בהתנהלות הממשלתית

  2. אובדן אמון עסקי שגורר חוסר יעילות כלכלית ברמת המשק

  3. אלמנטים של גזל ושל הלנת שכר

  4. ניצול כוח מונופסוני

  5. פגיעה בקניין הפרטי וחוסר יכולת לאכיפת הפגיעה הזו.

אנו מעריכים כי החוק ניתן לאכיפה ברמה גבוהה למעט מקרי קצה, בחוות הדעת מפורטת הצעה לשיפור יכולת האכיפה.

חוות דעת זו מתייחסת להצעת החוק לעיל ולא לפרסומים בעיתונות לגבי ההצעה הממשלתית שמתגבשת במשרד הכלכלה.

לסיכום: המצב הקיים סותר ערכים רבים במדד הערכי ולפיכך שיפור המצב בעקבות החלת החוק במתכונתו הנוכחית עולה בקנה אחד עם ערכי המדד.

  • פרטים טכניים על הצעת החוק

  1. הצעת החוק מבוססת בעיקרה על הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ה–2015 (כ-589), אשר נוסחה בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, בהסתמך על הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/753/19) ועל ידי חבר הכנסת רוברט אילטוב (פ/836/19).

  2. ההצעה במתכונתה הנוכחית מוגשת על ידי רועי פולקמן, אלי כהן, מירב בן ארי, בצלאל סמוטריץ', איתן כבל (פ/662/20)

  3. פורסם[2] כי במקביל מתגבשת הצעת חוק ממשלתית על ידי שר הכלכלה אריה דרעי שתתייחס לעסקים קטנים בלבד ואולי אף תרחיב את התחולה לימי הספקים במגזר הפרטי. חוות דעת זו אינה מתייחסת לפרסומים אלו.

  • רקע

הצעת חוק זו מתייחסת לכלל העסקים אך השפעתה צפויה בעיקר על העסקים הקטנים ובינוניים שהנגישות שלהם לאשראי מוגבלת ואיחור בתשלום עלולה להכניס אותם לבעיית הון חוזר חמורה.

עסקים קטנים ובינוניים מהווים 98.5% מהעסקים בישראל, הם מעסיקים 34.6% מהשכירים (להבנתנו לא כולל העוסק מורשה עצמו) ואחראים על 40% מהתוצר[3].

להלן הניתוח שבוצע במרכז המחקר של הכנסת עבור וועדת הכלכלה לקראת אישור החוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים בישראל, התשע"ב:

"משקלו של האשראי לעסקים הקטנים בכלל האשראי העסקי נאמד ב-10%, ואילו משקלם של עסקים אלו בתוצר העסקי עומד כאמור על כ-40%. פער פיננסי זה מאפיין את מגזר העסקים הקטנים גם במדינות אחרות בעולם והוא נובע הן מסיבות כלכליות והן מכשל שוק במתן אשראי לעסקים קטנים. המסקנה העשויה לנבוע מפער זה היא כי הרחבת האשראי לחלק מהעסקים הקטנים תביא לגידול בתוצר בשיעור גבוה יותר משיעור הגידול עקב הרחבת האשראי לעסקים גדולים. אולם, אין זה בהכרח הניתוח הנכון מסיבות אלה: חלק מהעסקים הקטנים כלל אינם בני-צמיחה, ועל כן תוספת אשראי לא תביא בהכרח לצמיחתם; יש חסמים נוספים לצמיחה, לבד מאשראי, בעיקר לעניין גיוס עובדים מיומנים ויכולות הניהול, ולכן תוספת אשראי לא תביא בהכרח לצמיחה; ההרכב הענפי של עסקים קטנים שונה מההרכב הענפי של עסקים גדולים, ולכן אפשר שמלאי ההון הנדרש לפעילות קטן יותר והבעיה אינה נעוצה במגבלות אשראי; בענפים רבים יש קיים יתרון לגודל העסק, ולכן אשראי נוסף בשוק מסוים עשוי להביא לתוספת תוצר רבה יותר בעסקים גדולים דווקא"

על פי הספרות המקצועית[4] וגם על פי ניסיוני (א.ס), הכשלים העיקריים במתן אשראי לעסקים קטנים הם: א. אי-סימטריות במידע – לבנק אין מספיק אינפורמציה זמינה על העסק הקטן ולכן הוא שופט אותו על פי המגזר והענף ואף מוסיף פרמיות סיכון לריבית והערכת חסר של הביטחונות ב. עלות החיתום גבוהה ביחס לגובה ההלוואה – בחיתום הלוואה ישנם מאפיינים קבועים בהם להלוואות גדולות יש יתרון מבחינת עלויות הבנק.

למרות היתרונות לגודל המאפיינים את העסקים הגדולים, כמגזר יש לעסקים קטנים יתרונות מובהקים למשק כי הם מאפשרים גמישות, גיוון וחדשנות. לדעתנו אין צורך להיבהל כאשר עסק קטן פושט רגל בעקבות כישלון עסקי, זה חלק מתהליך טבעי של חדשנות ואבולוציה עסקית כאשר הרעיונות הטובים מצליחים והפחות טובים לא. במצב עניינים רגיל התערבות מיותרת תשמר את העסקים בעלי הרעיונות הפחות מוצלחים, תגרום לבזבוז משאבים ולמכה גדולה יותר כאשר העסק יפשוט את הרגל בסופו של דבר.

אך במדינת ישראל המצב אינו רגיל. ישראל מאופיינת כמדינה בעלת מוסר תשלומים נמוך כאשר מספר ימי האשראי "בהסכמה" עמד ב-2012 על 93 בישראל לעומת ממוצע של 52 באירופה. לנתון חמור זה צריך להוסיף את הנתונים הלא רשמיים על איחורים גדולים בתשלומים מעבר לימי האשראי "בהסכמה", על פי דברי ההסבר לחוק האיחור מתרחש ב-12-14% מהעסקאות ועומד בממוצע על 10 ימים.

האיחורים במגזר הממשלתי נובעים ממגוון סיבות, כגון: עיכובים בהעברת התקציב מהאוצר ליחידה הממשלתית שהזמינה את העבודה, תקלות במערכת התשלום (שנובעות במקרים רבים מחוסר מקצועיות של הפקיד האחראי), התמהמהות של הפקיד באישור ביצוע העבודה או בהעברת החשבונית לגורם האחראי על התשלום ואף בניסיונות של הפקיד לסחוט עוד עבודה מעבר למה שסוכם מלכתחילה (בכולן נתקלתי באופן אישי, כולל מקרה של עיכוב העברת תשלום גדול במשך שנה וחצי. א.ס)

הפקידים שעוסקים בהעברת התשלום מאופיינים בכשלים כלכליים קלאסיים רבים:

  1. הממשלה במקרים רבים היא מונופסון של שירותים, במקרים רבים קיימת תלות מוחלטת של העסק בעבודתו מול הממשלה.

  2. לפקיד יש "בעיית נציג" קלאסית, הוא נהנה מקביעות, הוא לא מרוויח מתוצאות העבודה שבוצעה על ידי העסק ואינו ניזוק מהעיכוב בתשלום. גם אם העסק יחליט להפסיק לעבוד עם הממשלה (למשל בגלל שיפשוט רגל), הפקיד לא יינזק אם את מקומו יתפוס עסק מוצלח פחות או עסק שידרוש מחיר יקר יותר.

  3. הפקיד שאחראי על העברת התשלום הינו גם הפקיד שישפוט במכרז הבא האם לקחת את העסק הזה או עסק אחר. תלונות כנגד הנציג על עיכוב בתשלום עלולות לגרור אובדן פרנסה עתידית לעסק.

  • השפעה תקציבית

ההשפעה התקציבית הישירה אינה מהותית, מדובר על כספים שאושרו לתשלום והעיכוב מתבצע באותה שנת תשלום. קיצור ימי הספקים יגרור צורך באשראי גבוה יותר (הון חוזר) אך עלות ההון למדינה אינה גבוהה.

אין לנו את מלוא הנתונים על היקף ההון החוזר של המדינה על מנת לאמוד את ההשפעה הישירה המדויקת.

מבחינת ההשפעות העקיפות הרי שאכיפה יעילה של החוק תשפר את האמון במשק ואת המצב הכלכלי של עסקים רבים. לפיכך היא תאפשר גביית מיסים גבוהה יותר (עקב העלייה ברווחים) והעלאת דירוג האשראי שתגרור הוזלת האשראי למדינה.

לסיכום: בהתחשב בהשפעות הישירות והעקיפות אנו מעריכים כי ההשפעה התקציבית הכוללת מיישום החוק תהיה חיובית.

  • פיזיבליות אכיפה

אנו מעריכים כי האכיפה במקרה הזה תהיה יעילה ברוב המקרים מכיוון שמדובר על מערכות תשלומים ותחשיבים אוטומטיים. מהרגע שהחשבונית מוזנת למערכת לפקיד יהיה קשה להימנע מתשלום הפיצוי בגין האיחור בתשלום.

האכיפה תהיה בעייתית יותר במקרים שהחשבונית לא מאושרת או לא הוזנה למערכת מסיבות שונות ומשונות. על מנת לשפר את האכיפה במקרים כאלה יש להגביר את המודעות במשרדי הממשלה ואולי אף להקים גוף ביקורת ייחודי שתהיה לו הסמכות לקנוס את משרדי הממשלה השונים (הגוף הזה יהיה חייב להיות מנותק ממשרד האוצר על מנת לשמור על האינטרסים של הספקים, מומלץ שיהיה תחת משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים או תחת משרד הכלכלה)

לסיכום: אכיפת החוק תהיה יעילה במרבית המקרים אך מומלץ לבצע צעדים לשיפור יכולת האכיפה גם במיעוט המקרים הבעייתיים לאכיפה במצב הנוכחי.

  • התאמה לערכי המדד

כשמדובר על התנהלות בין עסקים ייתכן ובטווח הארוך המשק יתקן את עצמו שכן גם עסק קטן לא יספק שירותים לעסק אחר במצב של הפסד ואין זה משנה אם ההפסד נגרם בשל מחיר העסקה או בשל תנאי האשראי.

כשמדובר בהתנהלות ממשלתית יש כאן בעיות חמורות שחייבים לפתור:

  1. אובדן האמון בהתנהלות הממשלתית

  2. אובדן אמון עסקי שגורר חוסר יעילות כלכלית ברמת המשק

  3. אלמנטים של גזל ושל הלנת שכר

  4. ניצול כוח מונופסוני

  5. פגיעה בקניין הפרטי וחוסר יכולת לאכיפת הפגיעה הזו (הליכים משפטיים או מנהליים בדרך כלל גם יקרים ביחס לנזק הכלכלי הפרטני וגם עלולים לגרור אפליה מצד הפקידים בהתמודדות במכרזים עתידיים)

לסיכום: המצב הקיים סותר ערכים רבים במדד הערכי ולפיכך שיפור המצב בעקבות החלת החוק עולה בקנה אחד עם ערכי המדד.

הערה: בעיתונות פורסם ששר הכלכלה אריה דרעי מגבש הצעת חוק ממשלתית שתתייחס רק לעסקים קטנים[5]. אמנם הפגיעה הנובעת מאיחור בתשלום פוגעת יותר בעסקים קטנים בעלי נגישות מוגבלת לאשראי אך היא עלולה לפגוע גם בעסקים גדולים, ראו למשל מקרה חברת מלרג.

לפיכך אנחנו מעדיפים את הנוסח הנוכחי של הצעת החוק המתייחסת באופן שוויוני לכל סוגי העסקים ולא להחילו דווקא על עסקים קטנים כפי שהתפרסם.

[1] הצעת החוק באתר הכנסת

[2] http://www.themarker.com/smb/1.2647017

[3] מרכז המידע של הכנסת 2013 https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03290.pdf

[4] Credit Rationing in Markets with Imperfect Information, Joseph E. Stiglitz and Andrew למשל: Weiss, The American Economic Review Vol. 71, No. 3 (Jun., 1981), pp. 393-410

[5] http://www.themarker.com/smb/1.2647017


Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon
דרכי יצירת קשר

"בצדק!" - עמותה למדיניות יהודית (ע"ר)

טרומפלדור 41 פתח תקווה

טלפון: 03-5317921

פקס: 077-5329494

דואר אלקטרוני: office@betzedek.org.il

דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בר אילן.לשעבר שותף ומנהל חטיבת הייעוץ בחברת תבור כלכלה ופיננסים.במסגרת עבודתו בתבור ייעץ למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים, לבנקים, לחברות ביטוח, לפירמות גדולות ולשוק ההון.בין השאר ליווה את הפרטת נמל אילת, את הסכם הסחר עם סין, את בחינת כדאיות המענקים לאינטל, את תוכנית ההתייעלות של רשות האכיפה והגבייה...

1 / 21

Please reload

כל הזכויות שמורות לעמותת "בצדק!" 2016