הרהורים על דוח העוני של הביטוח הלאומי

א. בפרספקטיבה של 5 שנים העוני מצטמצם ונראה שהמדיניות לקצץ בקצבאות ולעודד תעסוקה עובדת יפה. ב. העליה בעוני שמוצגת בדוח בין שנת 2013 ל-2014 אמורה להיות מוסברת על ידי הקיצוץ בקצבאות הילדים, לאור ההצלחה של קיצוצים כאלה בעבר בהעלאת שיעור התעסוקה אצל ערבים וחרדים כנראה שכדאי לספוג את העליה הזמנית הזו. עם זאת, כנראה שלא היתה עליה באמת, ואולי אפילו היתה ירידה בפועל. הפער אינו מובהק סטטיסטית ומחברי הדוח מדווחים שלמשיבי הסקר היתה נטיה לדווח על הקיצוץ בקצבה אך לשכוח לדווח על הבטחת הכנסה שקיבלו ועל מס ההכנסה השלילי. מעניין על מה עוד שכחו לדווח. מעבר לכך שרמת החיים בישראל עלתה ב-2.4% ולכן קו העוני עלה, כך שלא באמת ניתן להשוות בין השנים. ג. הפערים החברתיים בפועל עולים ויורדים משנה לשנה בהתאם למדיניות הקצבאות של הממשלה באותה השנה אך הפערים החברתיים הריאלים, אלו שתלויים בפעילות הכלכלית של המשק לפני המיסים והקצבאות, הולכים ומצטמצמים משנה לשנה באופן עקבי בזכות מדיניות קיצוץ הקצבאות שמעודדת יציאה לעבודה. ד. בהשוואה בינלאומית ישראל נמצאת בין המדינות עם שיעור העניים הגבוה ביותר ב-OECD. אך צריך לזכור שזה לא באמת מדד עוני אלא יותר מדד אי שוויון, אנחנו משווים לרמת החיים של מעמד הביניים בישראל ולא לאיזה קו אחיד ברמה הבינלאומית. לכאורה אנחנו צריכים לקנא בצ'כיה, סלובקיה, פולין ואפילו יוון וספרד אבל ברור שזה קשקוש. הרבה "לא עניים" שם היו שמחים לבוא להיות עניים אצלנו. ה. בדוח מציינים בחיוב מדינות כמו נורווגיה ושוודיה על מדיניות הרווחה הנדיבה שלהן. חסרה לי בדוח התייחסות למדינות כמו גרמניה ופינלנד שללא התערבות ממשלתית היו עומדות על שיעור עניים עצום של 33% ורק בזכות מיסוי גבוה מאוד וקצבאות גבוהות מאוד יורדות לשיעור עוני נמוך. אם בישראל היו מנהיגים מדיניות כמו פינלנד, כמה גברים חרדים ונשים ערביות היו יוצאים לעבוד? אולי דווקא בגלל המדיניות הנדיבה מידי של פינלנד הכלכלה שלה עומדת לקרוס? ו. מוכרים לנו כבר 10 שנים ש-10 שנים השכר הריאלי לא עלה. התייחסתי לזה בעבר מספר פעמים, והנה בדוח העוני שוב מזכירים לנו שהשכר החציוני עלה ריאלית ב-4% משנת 2010 (ההכנסה הריאלית עלתה יותר). ז. מדד העוני הנוכחי מתבסס על סקר הבוחן דיווחים על הכנסה בפועל. הוא לא בוחן: הכנסה בעין (כמו הנחות בארנונה או בגני ילדים), רכוש והכנסה לא מדווחת (כאמור בסקר הנוכחי המשיבים "שכחו" לדווח על מס הכנסה שלילי, כמה לדעתכם דיווחו על הכנסה בשחור שמהווה 20% מהתמ"ג בישראל?). כמו כן הוא לא בוחן צרכים, כך שישנם כאלו שההוצאה על דיור מורידה אותם מתחת לקו העוני ולעומתם אחרים שמסתדרים מצויין עם הרבה פחות מקו העוני. המדד שם באותה קטגוריה אם חד הורית שלא מסוגלת לשלם על הטיול השנתי של הילד עם סטודנט שחי על חשבון ההורים אבל שוכר דירת שותפים ונחשב ביחד איתם "משק בית". ח. נזכיר שוב, המדד הוא מדד יחסי: חצי מההכנסה החציונית לנפש. אין למונח הזה שום משמעות. הוא לא נותן לנו שום אינפורמציה על סל המוצרים שניתן לרכוש עם הכנסת קו העוני. אם מחר מצבם של כל העניים ישתפר פלאים אבל גם מצבו של מעמד הביניים ישתפר באותה מידה אנחנו לא נדע את זה. המדד יראה בדיוק את אותה כמות עניים. אנחנו חייבים לשלב במדידה גם אלמנטים אובייקטיבים כדי לדעת מה מצבנו באמת. ט. למה כל זה חשוב? כי אנחנו רוצים לעזור באמת לאלו שזקוקים לעזרתנו. כשבעיתונות מציגים את המצב כאילו הכל שחור כל הזמן עלולים לקרות שני דברים: 1. אלו שבאמת עניים ילכו לאיבוד בין ים האנשים שהגדרנו כעניים שלא לצורך. 2. לא נדע איזו מדיניות ממשלתית משפרת את מצבנו ואיזו מדיניות מדרדרת אותנו.


Featured Posts

פוסטים אחרונים

  • RSS Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon
דרכי יצירת קשר

"בצדק!" - עמותה למדיניות יהודית (ע"ר)

טרומפלדור 41 פתח תקווה

טלפון: 03-5317921

פקס: 077-5329494

דואר אלקטרוני: office@betzedek.org.il

דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בר אילן.לשעבר שותף ומנהל חטיבת הייעוץ בחברת תבור כלכלה ופיננסים.במסגרת עבודתו בתבור ייעץ למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים, לבנקים, לחברות ביטוח, לפירמות גדולות ולשוק ההון.בין השאר ליווה את הפרטת נמל אילת, את הסכם הסחר עם סין, את בחינת כדאיות המענקים לאינטל, את תוכנית ההתייעלות של רשות האכיפה והגבייה...

1 / 21

Please reload

כל הזכויות שמורות לעמותת "בצדק!" 2016